היטלר, הספר השני: על מרחב המחיה

"בחייו של העם יש מספר דרכים לתקן את היחס הלא נכון בין מספר התושבים ושטח הקרקע. הדרך הטבעית ביותר היא התאמת הקרקע למספר האוכלוסין, מעת לעת. דבר זה דורש החלטיות והקרבת דם. הקרבת דם זו היא היחידה שמצדיקה בפני העם את ההכרה, שהשטח הנוסף שזוכים בו נועד לצורכי התרבות של העם, וזו מהווה תחליף לנופלים בשדה הקרב. מפצעיה של המלחמה צומח השלום".

אנחנו נשים קץ לצעדה הגרמנית הנצחית לדרום ומערב אירופה, ונפנה עינינו לאדמות המזרח... עלינו לחשוב בעיקר על רוסיה והמדינות הגובלות בה, והנמצאות תחת שליטתה... הגורל עצמו נראה כאילו הוא רוצה להורות לנו את דרכנו. כאשר הגורל העביר את רוסיה לבולשביזם, הוא גזל מהעם הרוסי את אותו מעמד אינטלקטואלי שפעם יצר את המדינה הרוסית והיה הערב לקיומה... מאות שנים הייתה רוסיה חייבת את מקור מחייתה כמדינה לליבה הגרמני של מעמדה השולט. אך ליבה כמעט נשבר ובוטל לגמרי. היהודי תפס את מקומו. כפי שאי אפשר לרוסים לערער על השתלטות היהודית בכוחות עצמם, כך לא יוכל יותר היהודי לשמור את קיומה של המדינה המדהימה הזאת. הוא עצמו אינו מרכיב מארגן, אלא חומר התססה לפירוק. האימפריה הקולוסאלית הזאת שבמזרח בשלה להתפרקות, וסופה של השליטה היהודית על רוסיה יהיה גם סופה של רוסיה כמדינה. נבחרנו על ידי הגורל כדי להעיד על האסון שיאשש את ההוכחה החזקה ביותר לתורת הגזע שלנו".