יוהאן (יופ) חרארד, ערב בכלא

שעת הרהורים חרישית, שעת דמדומים ומצור,
זוהר קורן מתוכי ושוטף את כולי באור.
כלא , כתלים ארבעה, מנעול. והפתח סתום.
מאוחר . מאוחר כבר מאוד, והאור הדולק עמום...
הנה הם הנם - כל רעיי, לצדי הם עומדים בשורה
ביחד צעדנו מול צר את הדרך הזאת הישרה...
אחת לי עכשיו, היינו-הך אם אמות או אוסיפה לחיות.
אור פלא גדול בי נפקח ועשרתי, עשרתי מאד...
שעת הרהורים חרישית , ולילה ארוך ומאפיל.
הזוהר אשר מתוכי - שטוף שטפני כליל.