קטע מתוך יומנה של הפולנייה סבינה רלוז'נייבסקי (Dluzniewski) מוורשה

 [1943] /7/6
כאשר שתיהן, היא ותרזה יצאו מהבית, הנריק, בכדי לא לעבור את החצר, התגנב החוצה דרך החלון [...] מהמספרה חזר באותה דרך, אולם מן המרפסת של קומה גבוהה יותר התבוננה בהסתננותו של הנריק אשה מהפולקסדויטשה [גרמנים אתניים] ששמה פודגורסקה. כפי שהתברר מאוחר יותר חשדה כבר מזמן בתרזה שהיא מסתירה יהודים. היא רצה מיד לתחנת הז'אנדארמריה [משטרה] ולאחר כמה דקות הוקף הבית. הז'אנדארמים פרצו את הדלת ומצאו רק את הנריק. היכו אותו אך הוא שתק. הוא התנהג כאילם. הם חיכו לבעלת הדירה. דיירי הבית החליטו להזהיר את תרזה בעזרת ילדיהם. כאשר נודע לה מה אירע, במקום לברוח היא חזרה לביתה. היא היתה, כך נדמה, אדם ממוצע וריקני, ובכל זאת הוכיחה את עצמה כבחורה אמיצה. נדמה היה לה [שאם תצהיר] שהיא מכירה את הנריק מספר שנים ויודעת כי הוא "ארי", יעלה בידה להצילו. על עצמה לא חשבה. כאשר נכנסה נתן לה הנריק השותת דם להבין, כי לא אמר דבר. החלה חקירה מי הוא ומדוע אינו מדבר. היא הסבירה: "בוודאי נבהל". כן הסבירה שהיא מכירה אותו מזה שנתיים והוא פולני. לשאלה מדוע יצא מן הדירה דרך החלון השיבה שנדברו ביניהם, שכך יעשה בזמן שהיא איננה בבית. אז הורה אחד הגרמנים, מבלי להסס, בנוכחותה של תרזה לבדוק באופן ברוטלי את הנריק. לקחו את שניהם. את הנריק הרגו. את תרזה הצילו לאחר מאמצים גדולים קרוביה פולקסדויטשה, בעלי הקשרים. שלחו אותה למחנה ריכוז.

מתוך: W. Bartoszewski & Z. Lewinowna (eds.), Ten jest z ojczyzny mojej-Polacy z pomoca Zydom 1939-1945, Krakow, 1969, pp. 589-590