יצחק רודאשבסקי על פרוץ המלחמה והטלאי הצהוב

יצחק רודאשבסקי, ביומנו של נער מווילנה מתאר את פרוץ המלחמה והוראת ענידת הטלאי הצהוב. יצחק רודאשבסקי נער בן 14 שנים בעת כיבוש וילנה בידי הגרמנים. הוא כתב יומן על מחברת בת 204 עמודים. הוא ובני משפחתו מצאו מסתור בעת חיסול גטו וילנה ב-23 בספטמבר 1943. כעבור שבועיים נתפסו ובימי חגי תשרי הובלו לפונאר, שם נרצחו.
[יום ראשון, 21 ביוני 1941]
יום קיץ יפה. [...] אני ניגש אל גאביק [...] מצאתי אותו בגן, עסוק על-יד אחת הערוגות. שיחתנו הערה הופסקה ביללה של צופר-האזעקה, [...ש]פילח את באכזריות את האוויר הכחול ובישר איזו בשורה אכזרית. ערבו של יום הקיץ היפה ההוא התקלקל. [...] פצצות התגלגלו מעל העיר [...] מתנהלת מלחמה [...] אנשים התרוצצו מבולבלים.
[...]
[8] ביולי 1941]
יצא הצו שהאוכלוסייה היהודית בווילנה חייבת ללבוש טלאים מלפנים ומאחור – עיגול צהוב ובתוכו האות J. [...] זמן רב לא יכולתי ללבוש את הטלאי. הרשתי כאילו יש לי גיבנת [...] התביישתי בחוסר-האונים שלנו. [...] כעת אנחנו כבר לא שמים לב לטלאים. [...] יתביישו בהם אלה שהדביקו אותם עלינו.