על יהודי פולין

10.3.40
באשרנו שלא עמד הכובש על טיבה של יהדות פולניה וכחה החיוני. על פי השכל – אנחנו מחוייבים לגווֹע. על פי חוקי הטבע – סופנו לאבדון ולכליה גמורה. כיצד יכול קבוץ שלם להזון כשאין לו שום אחיזה בחיים? הלא אין לך מקצוע ומשלח-יד שלא יהיו מוגדרים ומסוייגים בשבילנו!
אבל גם הפעם איננו, “שוה בשוה” עם חוקי הטבע. טבוע בנו איזה כח נעלם, רזי וסודי המעמידנו ומקיימנו על אף כל החוקים הטבעיים. אם אי-אפשר לחיות מן המותר אנחנו חיים מן האסור. ואין זה גנאי לנו. המותר אינו אלא הסכם וגם האסור עומד על הסכם. ומי שאינו נותן יד להסכם אינו מחייבו. ובפרט אסור ומותר של כובש ברברי, הצר את החיים כדמותו וכצלמו, לפי מושגיו הרצחניים והחמסניים.
כח סודי זה פועל בנו נפלאות. והא ראיה: אין בנו מקרים של מאבדי עצמם לדעת! היהדות הגרמנית כרעה ונפלה. תיכף ומיד תם כחה המעמידה והמחַייה. רעדה אחזתה ובאה עד משבר. כשלא היה לה פתח הצלה בשמד גזרה על עצמה את דינה – לגוֹוע. נטולי כח לחיות מצאו אלפי יהודים את מקלטם – בשאול. גם היהדות האוסטרית – לא עברו ימים מועטים והיא התנונה והלכה תמס. כל גזרה חדשה העלתה על מזבחה אלפי קרבנות, משפחות שלמות סלקו את עצמן ברצון כשהעולם נעשה צר להן. גאים ומלאים הכרת עצמם עמדו אלפי יהודי גרמניה ואוסטריה ושמו קץ לחייהם.
לא כן יהודי פולניה – המדוכאים והרצוצים. הבזויים והשפלים: הם אוהבים את החיים ואינם רוצים להסתלק מן העולם לפני זמנם. אמרו מה שתאמרו: השאיפה לחיים במצוקה נוראה כזו שלנו היא – פועל יוצא של איזה כח טמיר ונעלם שעוד טרם עמדנו על מהותו. זהו כח-מעמיד נפלא שרק הקבוצים היותר איתנים והיותר חשולים שבעמנו נתברכו בו.
העובדה שכמעט אין לנו מאבדי עצמם לדעת ראויה להדגשה (מחוידת) מיוחדת.
ערומים נותרנו. אבל כל זמן שכח טמיר זה מסתתר בנו לא אמרנו נואש. וכחו של כח זה צפון בהויתה המקורית של יהדות פולניה. המעורת שרשים במסורתנו הנצחית, שצותה לנו את החיים.