מכתב חייל לאמו מפוניבז'

 " עוד אני שרוע על המיטה... צדה עיני חפץ קטן מודבק על משקוף הדלת, מעין קופסה צרה ומוארכת... מעולם לא שאלתי מה היא מסמלת... הפעם שאלתי את בעלת הבית ותשובתה הייתה: "אין זה צלב, אלא קמע של יהודים... במקומות שלנו לא הציל [הקמע] את היהודונים. גמרנו אתם בעזרתם המעטה של הגרמנים"... "אל לך לשים לב לעקבות שהם השאירו פה ושם, משהו שעדיין נודף ממנו סרחון יהודי. הירגע, מירקנו את הבית יפה-יפה לפני שנכנסנו לגור בתוכו"... דמי רתח בקרבי!... בפוניבז' זו המזוזה, ... הייתה לי לסמל, סמל של עמי!
[...] 
אימא'לה, כאשר נשאתי את נדיה [כנראה לא יהודייה] שאלת האם אשאר נאמן למוצאי היהודי... היום, יותר מאי-פעם, אני שלך ואני יודע בדיוק למי אני שייך..."