שבעים שנה לשואת יהודי הונגריה

שנת 1944 הייתה שנה רצופת התרחשויות ומכרעת בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה, והשפיעה באופן ישיר על גורל היהודים בגטאות, במקומות המסתור ובמחנות. כפות המאזניים ההיסטוריות עלו וירדו במהלך אותה השנה - ניצחון בעלות הברית במלחמה נראה היטב באופק. הכוחות הגרמניים נחלו תבוסה אחר תבוסה וערים רבות שוחררו מעולה של גרמניה הנאצית – וילנה ומינסק, ורשה וריגה, בלגרד וסופיה, פריז ורומא. במקביל המשיכה גרמניה הנאצית במרדף אחרי המשימה החשובה ביותר שהציבה לעצמה - רצח יהודי אירופה כולה. מונעים באידיאולוגיה אנטישמית קיצונית ובלתי מתפשרת, הכפילו הנאצים את מאמציהם לשים את ידם על היהודים כולם, עד לאחרון שבהם. אף שנזקקו לכל משאביהם וכוחם למלחמה, פעלו הנאצים במרץ לחיסול קהילות גדולות כגון הונגריה, לודז' וקובנה.

"אייכמן ייעד בתוכניתו ארבע רכבות [בכל רכבת היו כ – 40 עד 50 קרונות משא עם כ – 2000 בני אדם] בכל יום, אולם את זה אי אפשר היה להסדיר למרות ההרחבה של כל המתקנים הקיימים שם [...] אז הוסדר העניין בדרך זו, שביום אחד יכולות לנוע שתי רכבות, ולמחרת שלוש רכבות, לאושוויץ [...] כאשר הגיעו הטרנספורטים הראשונים לאושוויץ, הגיע גם אייכמן ושאל האם אפשר להוסיף רכבות, מכיוון שהרייכספירר, הימלר, דורש להאיץ ככל האפשר את האקציה ההונגרית".
(מעדותו של רודולף הס, מפקד מחנה אושוויץ, מתוך: אלבום אושוויץ – סיפורו של טרנספורט, יד ושם, ירושלים תשס"ג, עמ' 44 – 45)

יהודי הונגריה מנו באותה העת כ – 800,000 נפש והיו הקיבוץ היהודי הגדול היחיד באירופה שנותר תחת שלטון הנאצים. מיד עם כיבוש הונגריה במרץ 1944 החלו הנאצים בגירוש ושילוח היהודים, במבצע שהיה המהיר והיעיל ביותר בכל תקופת השואה עד כה - בשמונת השבועות בין החמישה עשר במאי עד התשעה ביולי גורשו למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו מעל ל 430 אלף יהודים מחמישים וחמישה גטאות ומקומות ריכוז גדולים. רובם נרצחו זמן קצר לאחר הגיעם למחנה. עם הפסקת הגירושים על ידי עוצר הונגריה, מיקלוש הורטי, לא נותרו עוד בהונגריה קהילות יהודיות, למעט בבודפשט.

גיליון זה של 'זיקה' יעסוק בשואת יהודי הונגריה מהיבטים שונים. ראיון עם רוני לוסטיג, מנהל המוזיאון למורשת יהדות הונגריה בצפת, פורש את פועלו של מוזיאון ייחודי זה. כתבה מיוחדת מוקדשת לסיפורה של ניצולה הונגרית שהגיעה לאושוויץ בטרנספורט שתועד באופן יוצא דופן ב'אלבום אושוויץ'. כתבה נוספת נוגעת בסיפור הטראגי של ניסיון הצלת יהודי בודפשט על ידי ישראל קסטנר והשפעתו על החברה הישראלית הצעירה בשנות החמישים. תוכלו גם למצוא ביקורות ספרים וסרטים העוסקים ביצירותיהם של איתמר יעוז קסט ואימרה קרטס, ניצולי שואה ילידי הונגריה. בנוסף מצורפת לגיליון פעילות חינוכית העוסקת בימי השחרור הראשונים ובצעדים הראשונים שעשו הניצולים בחייהם החדשים, עת נאלצו לבנות את חייהם מחדש.

קריאה מהנה,
צוות העיתון
אביב 2014