רוח האדם בתקופת השואה

קוראים יקרים,

"המפנה מתרחש כאשר המחשבה, המנופצת על ידי השואה, אינה מוצאת לעצמה כל מוצא מלבד ההישענות על החיים, או ליתר דיוק החיים שהיו ההתנגדות למתקפת השואה בזמן השואה עצמה [...] ההתנגדות היהודית למתקפת השואה הייחודית צריכה להיות מובנת כמאבק לחיים ולמוות, יום ולילה... וכזו שניצלת מקריסה למעשה, אם בכלל, רק על ידי פעולות שהמקור לכוח לעשותן לא יחדל לעולם מלעורר השתאות. התנגדותם, בקצרה, הייתה תיקון של שבר".
(אמיל פקנהיים, בתוך: משה שנר, בראשית הייתה השואה – הגות יהודית מתמודדת עם משמעות הקיום היהודי לאחר השואה, הוצאת מאגנס, ירושלים 2013, עמ' 306, 376)

עצם היכולת להמשיך ולחיות במהלך השואה הייתה כרוכה במאבק הישרדות. כמעשה שבשגרה התמודדו אנשים עם סכנת המוות ועם המוות עצמו. לצד כל אלה, לצד הרעב, לצד שבירת המסגרות המוכרות, לצד התפרקות כל המוכר והידוע וסכנת הקיום התמידית, היו שניסו לשמר שגרת חיים כלשהי, המבוססת על ערכים מוסריים ועל חיי רוח. ההתנגדות למציאות החיים שיצרו הגרמנים באה לידי ביטוי בניסיונות עיקשים לשמר מאפיינים של עולם תקין. כך ניתן לראות כי בגטאות התקיימו מפעלי עזרה הדדית וסעד ופעילויות תרבותיות שונות. הועלו הצגות תיאטרון, הודפסו עיתונים, נחגגו חגים ומועדים, התקיימו פעילויות של תנועות נוער וכן נערכו ערבי ספרות ושירה. גם במחנות ניתן למצוא עדות לפעילות רוחנית, כגון קיום חוגי לימוד, שמירה על ערכי חברות וכן קיום מחתרתי של מנהגים דתיים.
עיסוקנו החינוכי בנושא שמירה על רוח האדם מוסיף רובד ומשמעות ללימוד תקופת השואה. השאלה המלווה את התהליך החינוכי של לימוד השואה היא לא כיצד מתו אנשים בתקופת השואה, אלא כיצד חיו אנשים בצלו של המוות. מתוך הרצון להתמקד בסיפור האנושי בתקופת השואה, עלינו לדון בסוגיות של התמודדות, רוח האדם, מוסר אנושי ועוד.
הגיליון שלפניכם עוסק בהתמודדויות של יהודים בתקופת השואה דרך סוגיות אלו – ניצול השואה, הצייר אלכסנדר בוגן, מתאר בראיון אתו את השילוב בין הישרדותו בתקופת השואה וההצטרפות לפרטיזנים לבין הצורך הקיומי להמשיך לצייר, פרופ' חוי דרייפוס דנה בראיון שקיימנו עימה על משמעות הסולידריות והעזרה הדדית לפני השואה ובמהלכה; תוכלו לקרוא על התיאטרון שפעל גטו וילנה ועל חשיבותו בעיני תושביו; על בית היתומים שניהלו יאנוש קורצ'אק וסטפה וילצ'ינסקה ושניסה לספק לילדים בו אי מוגן ככל האפשר של ילדות ונעורים; ועל מערכות יחסים וחברות בין אסירים במחנה אושוויץ דרך כתיבתו של פרימו לוי. בנוסף, תוכלו למצוא בגיליון זה פעילות חינוכית המתמקדת בפועלם של מדריכי הנוער בגטו טרזינשטאט וכן מערכי שיעור ותערוכה מקוונת בנושא קיום החגים היהודים בתקופת השואה ושירים בגטאות וביחידות הפרטיזנים.

קריאה מהנה,
צוות העיתון
חורף 2015