מבעד למראות

בשנה האחרונה הפיקה המגמה להכשרת מורים ביד ושם ערכה של 20 פוסטרים, המאורגנת מצד אחד באופן כרונולוגי, ומצד שני היא מעלה מספר שאלות רחבות יותר, העוברות כחוט השני בסיפור השואה.
פוסטרים אלו יכולים להוות כלי מרכזי למידה משמעותית משום שהמפגש בין האלמנטים השונים בפוסטרים מדגישים נקודות מבט שונות ומעלים שאלות ודילמות היכולים להוות פתיחה, או בסיס לעבודת חקר, לדיון קבוצתי, לדפי עבודה לצורך בניית תלקיטים, לארגון הלמידה סביב ציר מארגן ועוד.
בכתבה זו אנו מביאים, לשימוש המורה בכיתה, ארבעה פוסטרים מתוך הערכה. פוסטרים אלו מאפשרים פרישה של סיפור השואה, הן מנקודת מבט כרונולוגי והן מתוך התייחסות למספר סוגיות חתך כגון: צלם האדם, בחירות, שכנים ועומדים מן הצד, התמודדות ועמידה ועוד.

פוסטרים 3-4, גרמניה הנאצית

מספר מורכבויות חינוכיות עולות כאשר דנים בעליית הנאצים לשלטון ובאופן בו הפכו את גרמניה מדמוקרטיה לדיקטטורה.

בעת לימוד התהליך ההיסטורי, עולה פעמים רבות תמונה שהיא כמעט לינארית, חד כיוונית - ההפסד במלחמת העולם הראשונה הוביל את הגרמנים לזרועותיה של המפלגה הנאצית. על אף שמסקנה זו מסתמכת כמובן על מקורות היסטוריים ותפיסות היסטוריוגרפיות רבות, היא לא מציג את כלל המורכבות ההיסטורית. כמו כן עלינו לעמוד על המשמעות החינוכית - האם אין במסקנה זו הנחה סמויה שלא היתה ברירה אחרת? האם תיאור לינארי כזה, בו הפסד הוביל ישירות לבחירה מסוימת, אינו נותן תחושה של דטרמניזם? יש גם לקחת בחשבון כי פעמים רבות הסבר זה לעליית הנאצים לשלטון מותיר אצל חלק מהתלמידים את הרושם כאילו היו אלו השכבות החלשות שפנו לנאציזם. דימוי זה איננו רק שגוי היסטורית, הוא גם עלול להכהות את ההתבוננות הכנה בתהליכים חברתיים שונים.

גם בהצגת מקומו של הטרור בתהליך התפשטות הנאציזם בחברה הגרמנית, עולה תמונה שהיא יותר חד ממדית מהמציאות. הטרור, שהשליטו הנאצים בדרכים רבות, נתפס לעיתים כדרך היחידה בה השיגו הנאצים שליטה על החברה הגרמנית, אך למעשה ככל שהמחקר ההיסטורי מתפתח ברור כי היו אלמנטים נוספים שסייעו לכך. לטרור אומנם היה מקום בולט בהתבססות המפלגה הנאצית בחברה הגרמנית, אך לצד זה השתמשה המפלגה הנאצית באמצעים חיוביים על מנת להרחיב את שורותיה, כגון - מתן הטבות כלכליות שחיזקו את שמה הטוב והענקת משמעות של כוח ו'יחד' שהם בעלי כוח משיכה רב. התשובה החד משמעית על פיה הנאצים השתלטו בעזרת טרור, לא יכולה לתת מענה לשאלה מדוע השקיעו הנאצים משאבים רבים בבדיקת דעת הקהל הגרמנית, כפי שהוכח בשורת מחקרים, ביניהם של פרופ' קולקה ופרופ' בנקיר. ושוב, המחשבה על הטרור כגורם מרכזי יכולה לקבע אצל התלמידים תחושת דטרמיניזם וחוסר בחירה או ברירה מהותיות.

כיצד ניתן לעורר אצל התלמידים שאלות שיובילו אותם לבחינה מעמיקה יותר של סוגיות אלו, ולאפשר להם לבנות תמונה מורכבת יותר של תופעת הנאציזם? בערכה שני פוסטרים המציגים את סיפורה של החברה הגרמנית והמעבר לנאציזם. להלן מספר שאלות שניתן להעלות מול הפוסטרים ושיכולות לאפשר לתלמידים דיון מורכב סביב סוגיית הנאציזם:

• איזה כוח טמון ב'המון', ואיזה מחיר יש לכוח זה? מה קורה לפרט בשלטון טוטליטרי? מה תפקידם של הסמלים בתהליך זה?
• אילו משדרות החברה הגרמנית מיוצגים בכרזה 3? מהן ההשלכות של תמיכתה של כל אחת מקבוצות אלו בהיטלר עבור כלל החברה הגרמנית?
• איזו הבטחה טמונה בגלויה הנאצית הנמצאת במרכז הפוסטר? כיצד היא מתגלמת בדבריו של גבלס שלהלן?

"ככוכב עולה הופעת לנגד עינינו המוקסמות, עשית נפלאות לטהר את רוחנו. בעולם של ספקנות וייאוש נתת לנו אמונה. התנשאת מעל להמונים, מלא אמונה וביטחון בעתיד וניחן בכוח רצון לשחרר המונים אלה באהבתך הבלתי מוגבלת לכל אלה המאמינים ברייך החדש. בפעם הראשונה ראינו בעיניים זוהרות אדם שקרע את המסכה מעל הפנים שעוותו מחמת תעוות הבצע. פניהם של עסקנים פרלמנטרים בינוניים […]
[…] הבעת צרכי דור שלם, המחפש תוך ערגה נבוכה אנשים ומשימות. מה שאמרת הם עיקרי אמונה מדינית חדשה, שנולדה מתוך ייאוש עולם מתמוטט, חסר אלוה… תודתנו נתונה לך. יבוא יום וגרמניה תודה לך."1

• התבוננו בתמונתו של האדם המוקף בעיגול. שמו הוא אוגוסט לנדמסר. על מה יכולה להעיד צורת עמידתו? מה יכולות להיות השלכות הדבר עבור האדם עצמו ועבור החברה הסובבת אותו? פרטים נוספים על אדם זה ניתן למצוא כאן.
• חשבו לגבי כל קבוצת אנשים המובאת בכרזות אלו, האם נכון יהיה לומר שהיתה להם בחירה?
• לגבי הקבוצות שחשבתם שלא ניתן לומר כי היתה להם בחירה, איך הייתם מכנים את התהליך שעברו?

לשאלות אלו אין כמובן תשובות מוחלטות. לכן פוסטרים אלו מתאימים לתהליך של למידה פעילה ומשמעותית אצל התלמידים.

נדגים את אופן העבודה עם ערכת הפוסטרים בעזרת פוסטר נוסף העוסק באסירים היהודיים במחנות:

• 1. 1

פוסטרים 14 - 15 - המחנות

פוסטר 14 מעלה קושי מובנה בכל שאלת ייצוג נושא השואה. הרי המוות של המיליונים כמעט ולא יכול להיות מיוצג באופן ויזואלי – כיצד מייצגים את האין? מצד שני, קיים בידינו תיעוד של רגעים אחרונים של חלק מהקורבנות. האם זוהי הנקודה הקרובה ביותר אליה ניתן להגיע? האם תמונות אלו אומרות לנו משהו? כיצד תמונות שחור לבן אלו לא יובילו אותנו לתפיסה כי הדבר קרה ב'פלנטה אחרת'?

בפוסטר זה מוצבת תמונה של מחנה אושוויץ מהיום. תמונה זו מסמלת מצד אחד את העובדה כי זהו מקום אמיתי, תופעה אמיתית, במרכז העולם המודרני. מצד שני, עצם העובדה שבתמונה זו מיוצג אייקון, שולחת אותנו לדיונים אבסטרקטיים יותר. הפוסטר יכול להוות טריגר לדיון על מקומו של אושוויץ בתודעתנו היום. האם זהו אירוע מן העבר? האם ראוי לו להיות כזה? האם הצילומים והמילים שנגייס לייצוג ה'אין' הנורא שאושוויץ מייצג אכן ייאפשרו לנו לגשר על פני התוהו?

פוסטר 15 עוסק גם הוא בשאלות אלו, אך מעמיד במרכז הדיון את שאלת צלם האנוש במחנה. תמונת הנשים במרכז הפוסטר מציגה את תהליך הדה-הומניזציה שהונהגה במחנות ושתוכננה בין היתר להעביר בו את היהודים והקורבנות האחרים שנכלאו בהם. אך תמונה זו, הלקוחה מהמסמך ההיסטורי הייחודי 'אלבום אושוויץ' מציגה גם את המורכבות של הייצוג הויזואלי של השואה בכלל. התמונה צולמה על ידי צלמים נאצים ומשום כך משקפת גם את נקודת המבט שלהם. השאלה היא כיצד ניתן לייצג את סיפור הקורבנות שלא דרך הפריזמה של הרוצחים? ברור שצילום מנקודת מבט יהודית היה מועט מאוד מתוקף הנסיבות. משום כך נועדה חשיבות רבה לשימוש ביצירות אומנות שציירו היהודים עצמם או אף בחפצים שנשאו עמם ומייצגים את סיפורם.

התמונה השמאלית, 'הביוגרפיות שלנו', שצויירה על ידי הצייר פולני נוצרי שנכלא באושוויץ, מציגה את מחיקת הזהות. לכאורה נראה כי התהליך המיוצג בתמונת הנשים מ'אלבום אושוויץ' השיג את מטרתו. אך מצד שני יש להעלות את השאלה מדוע בכלל יצר אותו אומן את היצירה? האם נכון לומר בפראפראזה על המשפט המפורסם: "אני יוצר משמע אני קיים"? מה גורם לאדם לאסוף בשארית כוחותיו ניירות ליצירה ולמצוא דבר מה עמו ניתן להותיר סימן וליצור? מדוע בחר דווקא ביצירה זו? האם זו מחאה? האם זו קינה?

החפצים הנמצאים בתחתית הפוסטר מעלים גם הם שאלה בדבר צלם האנוש. מה מייצג כל אחד מהם? כיצד מסרק מייצג את הרצון להמשיך ולשרוד? מה מוסיפה לנו להבנה הידיעה כי הוא היה שייך לאם שמייחלת ליום שבו תיפגש עם ילדיה? כיצד המסרק יכול לסייע לה בכך? להשאיר לעצמה צלם אנוש עבור רוחה השבורה או הרצון להראות אנושית על מנת שלא ליפול קורבן לסלקציות?

היצירה של טולקאצ'ב מעלה את שאלת צלם האנוש במחנה לרמה נוספת. טולקאצ'ב, שהגיע עם כוחות הצבא האדום המשחררים את אושוויץ ושמע את העדויות הראשונות באופן האותנטי והראשוני ביותר, העמיד אלו מול אלו את הקורבנות והמבצעים. כיצד בחר לייצג כל אחת מהקבוצות? למי בחר להעניק פנים?

הסוגיה ההיסטורית של שיטת המחנות והאסירים מוצגת בפוסטר זה בכמה נקודות מבט, כמו גם בעזרת מספר מתודות. כפי שכתבנו למעלה, הצורך להתבונן בסוגיה זו דרך מגוון סוגי מקורות ולא רק מהמבט של המבצעים, הינה חשובה להבנה ההיסטורית ויש לה גם משמעות מוסרית.

לפרטים נוספים והתייעצות, ניתן לפנות אל: Yael.richler@yadvashem.org.il