קוראים יקרים,
"כוח האומה הוא בזיכרונה, בכושר זיכרונה – זהו מותר האדם"
בן ציון דינור (בתוך: בלה גוטרמן, ונתתי להם יד ושם: 60 שנות הנצחה, תיעוד, מחקר וחינוך, יד ושם, ירושלים 2013, עמ' 68)
זיכרון השואה מורכב מקרעי סיפורים. מפרטי פרטים. כל עדות שופכת אור על העובדות ההיסטוריות, הבלתי נתפסות פעמים כה רבות. החוויה האישית של העד נפרטת אל מול הסיפור העצום שנקרא 'שואה'. דרך העדות מנציחים הניצולים לא רק את סיפורם האישי אלא גם את סיפור בני משפחתם או קהילתם ומפיחים מעין רוח חיים ברחובות, בעיירות ובמנהגים שאינם קיימים עוד.
גביית עדויות מניצולי השואה היא אחד המרכיבים החשובים ביותר בשימור הזיכרון ובהנחלתו לדורות הבאים. לסיפור האישי, מעבר לחשיבותו ההיסטורית, ישנה חשיבות לאומית, חינוכית ומוסרית. כיום, אנחנו עדיין יכולים להקשיב לדברי הניצולים ולשמוע עדים מגוף ראשון שחוו על בשרם את זוועות המלחמה והשואה. בעזרת עדויות אלו יוכלו בני הדור הצעיר להכיר את אוסף הסיפורים הפרטיים המרכיבים את התמונה הרחבה.
בחרנו לעסוק בעיתון זה בסיפורי עדות שונים ובמשמעותה של העדות עבור הניצולים. כל עדות בעיתון שלפניכם פותחת צוהר לעולם שלם; לקהילות שחרבו, לענפי משפחה שהושמדו. בנוסף תוכלו למצוא כתבות העוסקות בחשיבותה של העדות, במפעל גביית העדויות ביד ושם וכן הצעות לדיון חינוכי בכיתה עם התלמידים לאחר הקריאה.
"אנחנו דור ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. בעוד שנים לא רבות לא יהיה עוד על כדור הארץ אדם שיוכל להעיד: 'אני זוכר את מה שאירע בשואה'. יוותרו רק ספרי זיכרונות ומחקר, תמונות וסרטים, ועדויות ניצולים. או אז יהפוך זיכרון השואה מגורל כפוי, החתום בבשרנו ובנשמתנו, לייעוד היסטורי שעל האנושות ועל הדורות הבאים לשאת באחריות לצקת בו תוכן ומהות".
מתוך מנשר הניצולים
קריאה מהנה,
צוות העיתון
חורף 2016