מחנכים ומחנכות בתקופת השואה

"היא הקרינה עלינו מאור אישיותה והשפעתה היתה ניכרת על כל צעד ושעל, שכן אחר המגע איתה היה לנו קל יותר".
(שרה זלוור-אורבך, מבעד לחלון ביתי : זכרונות מגטו לודז, הוצאת יד ושם, 1964 , עמ' 47).

כך תארה שרה זלוור-אורבך את דמותה של פייגה זליצקה, מחנכת בגטו קרקוב.
על אף השינויים הדרמטיים בתנאי החיים של היהודים עם הכיבוש הגרמני, וחרף המגבלות השונות שהוטלו עליהם, הפעילות החינוכית לא נפסקה – אם במסגרת פורמלית שהוכרה ואושרה על ידי המשטר הגרמני, ואם – כפי שקרה פעמים רבות – במחתרת ובמחבוא.
בגיליון זה נבחן היבטים שונים בחייהם ובפעילותם של כמה מאנשי ונשות החינוך היהודיים שפעלו במהלך השואה. תנאי העבודה של המחנכים בגטאות ובמחנות היו קשים. על פי רוב הם עבדו בלא חדרי לימוד, ספרים וכלי כתיבה. כמו כן הם עצמם התמודדו עם משברים ומצוקות אישיים, רעב וחוסר ודאות לנוכח העתיד הלוט בערפל. הם לימדו בהתנדבות, מתוך תחושה של שליחות ונאבקו על קיומן של המסגרות החינוכיות מתוך רצון עז ליצור מרחב מוגן לילדים ולהעניק להם השכלה, ערכים ומסגרת חברתית. תפקידי המחנכים התרחבו משמעותית בתקופה זו והם דאגו גם לצרכים הפיזיים והנפשיים של תלמידיהם; לעיתים היה למחנכים הזדמנות להציל את עצמם אבל הם בחרו ללוות את תלמידיהם עד יומם האחרון.
בגיליון הנוכחי תמצאו ראיון עם גברת שולמית אימבר, המנהלת הפדגוגית של בית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם, המתמקד בפעילותם של המחנכים בתקופת השואה, חשיבותה ומשמעותה. כמו כן נעסוק בדמויות של מחנכים שפעלו בגטאות השונים: ראיון עם ד"ר צבי לשם אודות רבי קלונימוס קלמן שפירא, האדמו"ר מפיאסצ'נה שחי ויצר בגטו וורשה, מאמר של ד"ר שרון גבע העוסק בצביה וילדשטיין, מחנכת שפעלה בגטו ווילנה ובסיביר, וקטעים מעדותו של יצחק בלפר המביא את התרשמותו מדמותו של יאנוש קורצ'אק מנקודת מבטו של חניך. בנוסף תוכלו למצוא סביבת למידה העוסקת בדמותם החינוכית של יאנוש קורצ'אק וסטפניה וילצ'נסקה, אליה נלווה גם מערך שיעור לשימוש בכיתה, וכן שני מערכי שיעור נוספים: האחד מתמקד במוסדות הילדים והנוער בגטו טרייזנשטט, והשני מתבונן בנושא המחנכים בשואה ממבט-על.

קריאה מהנה,
צוות העיתון
סתיו 2017