"ומותר האדם מן הבהמה"?! - נעמה אבלסון והדר טהרני

"העיסוק בהגנה על בעלי חיים בגרמניה הנאצית נמשך כמעט עד סוף מלחמת העולם השנייה... יחסם האכזרי של הנאצים לבני אדם תועד ונותח רבות, אך הרבה פחות מכך ידוע על האמצעים הרבים שנקטו כדי להבטיח טיפול הומני והגנה על בעלי חיים. כיצד יכלו הנאצים להיות מוטרדים כל כך מאכזריות כלפי בעלי חיים בשעה שהתייחסו לבני אדם בצורה כה לא הומנית?" 

מתוך המאמר "Boundary work in Nazi Germany"

ביצירתנו רצינו להדגיש את הניגוד בין האדם היהודי לבעלי החיים בזמן השואה. מקור ההשראה לשם היצירה הוא מספר קהלת ותמונה בסרט שואה. 

מימין רואים פרה, מצוירת בצבעי שחור ולבן, מתוארת כנקייה ומושלמת. הפרה נמצאת על רקע של מרעה רענן, דשא חי, פורח, ירוק ונקי. המראה כולו נותן תחושה של חיות, אושר, שלמות, מקום שכיף לחיות בו. 

בצד השמאלי של היצירה מוצג אדם יהודי מהשואה. הוא לבוש בבגד פסים שחור-לבן, מדי האסירים במחנות. המקום בו נמצא היהודי הוא על רקע שקיעה בצבעי אש, אפלולית, המסמלת סוף ומוות. 

החלטנו לקרוא ליצירה "ומותר האדם מן הבהמה" כדי להעלות את השאלה הכואבת: כיצד התייחסו הנאצים לאדם לעומת בעלי החיים?

טכניקה: שמן על בד