ההשראה ליצירה הוא סיפורה של ניצולת השואה דבורה ברגר. היא סיפרה כי בהיותם בגטו לודז', אמה נתנה לה למצוץ קוביה מפרוסת לחם כדי להשתיק את הרעב העז. קובית לחם שהאם, חסכה מפיה למען דבורה ואחיותיה. דבורה סיפרה שכל פעם שהאם הייתה נותנת לה לחם, זה שרף לה בגרון, זה שרט אותה מבפנים. הזיכרון כ"כ כואב כי עד היום, כשהיא אוכלת לחם, כואב לה ושורט אותה בגרון.
היצירה מציגה קוביות סוכר. עשויות מזכוכית.
הזכוכית היא חומר מאד מורכב ומיוחד, מחד אפשר לראות אותו שלם, מבריק, יפה- כמו קוביית סוכר. ומאידך הוא חומר שביר, ויכול להיות פוצע, שורט, כואב. "קוביות הסוכר" העשויות זכוכית ממחישות את הרגשתה של דבורה.
טכניקה: פיסול בשברי זכוכית ורדי מייד