עדיאל ואדלה

זהר יוסיפון ומורג דהן

אדלה נולדה בתחילת המאה בשנת 1900 , ונרצחה ביחד עם בעלה וביתה הקטנה בשנת 1941 בידי הנאצים. הם נורו ביער ליד העיירה אוסטרוג בפולין ונקברו במקום. בנה של אדלה שרד את המלחמה, הקים משפחה, וקרא לביתו עדיאלה על שם אמו, מה שהפך אח״כ לשם ״עדי״. במהלך העבודה גילינו שישנם הרבה אנשים שקרויים על שם קרובי משפחתם שנספו בשואה. חלקם מרגישים תחושת גאווה וחלק נכבד מהם מחליטים לשנות את שמם כי מרגישים שהם נושאים על עצמם כובד רב ומטען של רגשות קשים בעקבות המלחמה. 
בעבודתנו ניסינו ליצור תעתוע בין זהויות. לקחנו 2 תמונות של הנשים - עדי ואדלה, וניסינו ליצור ביניהם טשטוש גבול והאחדה. בחרנו להשתמש בטכניקה ישנה של יצירת סרט כדי ליצור את התחושה המעגלית והאינסופית של טשטוש הזהויות של אותם האנשים שקרויים זה על שם זה, שימת דגש על התחושה המאוד מכאנית וקרה שנוצרת בין שתי הדמויות כשלמעשה מאחוריהן יש עולם מלא ברגש ותחושות שכל אדם נושא.