תמורות הזמן

אלה תלמי ונועם ראובן

מה הן העדויות לזכרון? זכרון השואה מהווה זכרון קולקטיבי כואב וטראומטי.
הזכרון עובר בסיפורים, צילומים וחפצים שונים אשר טעונים בחוויות. האדם משמר בתוכו חוויות אלו המייצגות את הזכרונות האישיים והקולקטיביים כאשר
לעיתים לא נותר להן זכר בעולם הגשמי. הטבע בדרכו מחלים ומעלים את האירועים שהתרחשו, ולא משאיר מהם זכר. במקומות רבים לא נותר זכר לזוועות
והפשעים שהתרחשו והם הפכו למונומנטים פסטורליים שמהווים דיסוננס ביחס לעברם.
לעיתים יותר כואב השקט וה"ריק" מאשר ראיית הזוועות שאינם ניתנים לתפישה על ידנו.
העבודה מעבירה את אחת החוויות המשמעותיות שעברנו במהלך המסע לפולין שעשינו כתלמידות תיכון. הנסיון לדמיין את ההתרחשויות, וההבנה כי הזכרון
תלוי בנו ולא משתקף במיקום הגאוגרפי, יצרו בנו תחושה בלתי נשכחת של חוסר אונים אל מול הזכרון.