מעצבים: אירנה אילייב ורחלי טוקש

יצירה זו נעשתה בהשראת ספרו של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות". בספר מוצגות דרכי התמודדות של יהודים בשואה עם המציאות במחנות. היצירה מראה את הניגוד בין המציאות לפנטזיות שלהם על ידי סרטון בו הם יושבים במעגל בצריף והמצלמה זזה בתוך המעגל.לאט לאט דברים נוספים לסיטואציה עד שהיא הופכת לפנטזיה בה הם יושבים סביב מדורה ומאחוריהם נוף לילי של ים, ירח וכוכבים. ביצירה שולבו שני משפטים מהספר,האחד: "כמה יפה יכול היה העולם להיות" והשני : "הם באו כדי לצחוק קצת ואולי כדי לבכות מעט". משפטים אלה מבטאים את התקווה , את הרצון שהדברים ישתנו והם יוכלו לחוות את הטבע והחיים כפי שהכירו אותם לפני השואה.