מעצבים: שרי הוכמן ושירן גולאברי

היצירה מתבססת על סיפור חייו של יענקל'ה וילנסקי ומתמקדת במה שנאחז בו בזמנים הקשים של המלחמה - המכתבים. יענקל'ה אהב לכתוב . כל המכתבים ששלח ארצה נשמרו עד היום והם רבים. מכתבים אלו מספרים ומתעדים את סיפור חייו, את התלאות, הייאוש והתקווה, הם אלו שמזכירים את הדרך הקשה שעבר ואת הכמיהה להגיע לארץ. יענקל'ה נאחז בכתיבה והשתמש בה כתרפיה לאיחוי הנפש השבורה וכל יום ציפה למענה במכתבים חוזרים מבני המשפחה שבארץ. בכל מכתב הוא מבקש, מתחנן ודורש שיכתבו לו כמה שיותר, שיספרו וישתפו וירחיקו את דעתו משגרת היום הקשה. בסוף המלחמה יענקל'ה התאחד עם משפחתו וזכה לחיים טובים ומאושרים בארץ כפי שקיווה ותיאר באינספור מכתביו . יחד עם זאת, הוא תמיד הזכיר שאסור לשכוח את כל אלו שלא זכו לכך. יש לספר את הסיפור, אם בכתיבה ואם בכל דרך שהיא, ולהעביר את הזיכרון לדורות הבאים.