מעצבים: יעל פליטי, נעם גלעדי ועדן לוי

היצירה מביאה שלושה חלומות כביטוי והשתקפות לרצונות, מאווים ותקוות של אנשים בתקופת השואה. היצירה מתיחסת לחלומות שנחלמו בלילה וכן לחלומות בהקיץ שהיוו מאין בריחה מהמציאות הקיימת בגטו למציאות אחרת. החלומות מתמודדים עם הפחד מהמלחמה, עם תחושת הרעב ועם הילדות שנלקחה. היצירה מחיה את החלומות ויוצרת מחדש עולם שלתוכו אפשר לצלול. לכל חלום צנצנת שבתוכה מתקיימת המציאות של המלחמה (במעגל החיצוני השחור) וגם החלום ומציאות הפנימית של החולם (המעגל הפנימי הלבן). המהלך שהצופה צריך לעשות הוא להפוך את הצנצנת. בהפיכתה נופלים ומרחפים אלמנטים נוספים מתוך החלום, ובכך הצופה מחיה מחדש את החלום ששקע. היצירה שואבת אליה את הצופה ומנתקת אותו לרגע משאר העולם ממש כשם שהחלום אפשר את ההתנתקות מן המציאות בזמן המלחמה.