"שלא ירד הלילה" - סיפורה של ניצולת השואה עליזה לנדאו

עליזה לנדאו נולדה בשנת 1938 בלודז' שבפולין. משפחתה - הוריה, מלך ורות גולדמן ואחיה, רישק, גרה בפרבר של העיר בשם רודה פאביאניצקה.  עם כיבוש פולין החליטו הוריה שהאב ייכנס למסתור. עליזה, אימה ואחיה נשלחו לגטו לודז', אך לאחר תקופה קצרה הצליחו לברוח ולהצטרף לאב. כך החלה מסכת נדודים של כארבע שנים לאורך פולין,  כאשר המשפחה הסתתרה במקומות מסתור שונים בסיועם של איכרים פולניים. לאורך תקופה זו, המשפחה כמעט ונתפסה מספר פעמים, ובאחת הפעמים נאלצה לברוח ליער סמוך. לאחר כמה ימים ללא אוכל, יצאה האם מחוץ ליער במטרה לחפש מזון ולא שבה. אחיה של עליזה נפטר ביער כתוצאה מהרעב. עליזה ואביה נתפסו על ידי פטרול גרמני והובלו לבור ירי מאולתר יחד אם אנשים נוספים. אביה של עליזה נהרג מהירי אך עליזה יצאה ללא פגע. היא חיכתה שירד הלילה, זחלה מהבור וברחה מן היער אל כפר סמוך. היא הייתה בת שש. בכפר טיפלו בה זוג איכרים אוקראיני עד לשחרור האזור. בתום המלחמה מצאה אותה אימה ששרדה גם היא במחבוא לאחר שנפצעה, והן עלו לארץ ישראל בשנת 1948. עליזה נישאה ליוסי לנדאו ועבדה כגננת. נולדו להם שלושה ילדים. כיום היא אשת עדות המלווה משלחות רבות של צבא ובתי ספר במסעותיהן לפולין.