"אנחנו עוד נתראה" סיפורו של אמיל פרקש

אמיל פרקש נולד בשנת 1929 בז'ילינה, צ'כוסלובקיה (כיום סלובקיה). הצעיר מבין חמישה, אמיל, כמו גם אחיו, הצטיין מילדותו בספורט ובייחוד בהתעמלות. עם תחילת הגירושים של יהודי סלובקיה בשנת 1942, נשלחו שניים מאחיו, אחותו, גיסו ואחייניתו למחנות השמדה בפולין. אמיל, אחיו דז'ו והוריו נשלחו למחנה הריכוז נובקי. לאחר פרוץ המרד הסלובקי וכניסת הגרמנים למדינה בשנת 1944, בני המשפחה הופרדו ואמיל נשלח לזקסנהאוזן. מזקסנהאוזן נשלח אמיל לברגן-בלזן ומשם למחנה דכאו. הוא שוחרר בכפר סמוך למחנה. ב-1949 עלה לארץ והתנדב לחיל האוויר. גם בארץ המשיך להתעמל, היה חבר נבחרת ישראל בהתעמלות ורכז מגמת החינוך הגופני בבית הספר בסמ"ת שליד הטכניון. אמיל מתגורר בחיפה. הוא נישא לאוה ולהם שני ילדים ונכדים.