"חשבתי שהחיים שלי יפים" – סיפורה של שורדת השואה אווה ארבן

אווה ארבן נולדה בכפר דצ'ין בצ'כוסלובקיה והיתה בתם היחידה של מרתה ויינדז'יך לויט. בהמשך עברה משפחתה של אווה לפראג, שם גדלה. עם כיבושה של צ'כיה בידי גרמניה הנאצית וכינונו של "הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה" יושמה מדיניות אנטי יהודית שכללה מעצרים, עבודות כפייה, גזרות והגבלות בכל תחומי החיים. בדצמבר 1941, נשלחו אווה והוריה לגטו טרזינשטט (טרזין), שם חיו עד גירושם לאושוויץ-בירקנאו באוקטובר 1944. מאושוויץ-בירקנאו, הועברו אווה ואמה למחנה עבודה ומשם הוצאו בצעדות המוות. אווה שרדה את צעדת המוות והגיעה לכפר הצ'כי פוסטז'קוב, שם מצאה מקלט אצל קריסטוף ולודמילה יאהן שהצילו את חייה. 
לאחר השחרור, שבה אווה לפראג, השלימה את לימודיה ושם פגשה את פטר ארבן, בעלה לעתיד. הזוג עלה לישראל ב-1948. לאווה ולפטר ילדים, נכדים ונינים. אווה היא אשת עדות המספרת את סיפורה בפני קהלים מגוונים בארץ ובעולם.