"היסטוריון העתיד יצטרך להקדיש דף הולם לאישה היהודייה במלחמה. היא תתפוס דף חשוב בהיסטוריה היהודית על אומץ ליבה וכושר עמידתה. בזכותה עלה בידי אלפי משפחות להתגבר על אימת הימים..."
(עמנואל רינגלבלום, יוני 1942)
במציאות שכפו המלחמה והשואה, נאלצו נשים להתמודד עם סיטואציות חדשות ולא צפויות, ועם דילמות מהותיות ולקבל החלטות גורליות וקשות. הן ניסו ככל שניתן לשמור על משפחותיהן, להשיג למזון, למצוא עבודה ולהגן על ילדיהן, גם אם במחיר קשה מנשוא של פרידה. נשים מילאו תפקידים שונים ומגוונים באותן שנים – הן ניהלו מטבחים ציבוריים ובתי ילדים, שימשו כמורות וכמטפלות, היו רופאות ואחיות, ואף הצטרפו לתנועות הפרטיזנים ומחתרות.
יום האישה הבינלאומי
"היסטוריון העתיד יצטרך להקדיש דף הולם לאישה היהודייה במלחמה. היא תתפוס דף חשוב בהיסטוריה היהודית על אומץ ליבה וכושר עמידתה. בזכותה עלה בידי אלפי משפחות להתגבר על אימת הימים..."
עמנואל רינגלבלום, יוני 1942
במציאות שכפו המלחמה והשואה, נאלצו נשים להתמודד עם סיטואציות חדשות ולא צפויות, ועם דילמות מהותיות ולקבל החלטות גורליות וקשות. הן ניסו ככל שניתן לשמור על משפחותיהן, להשיג למזון, למצוא עבודה ולהגן על ילדיהן, גם אם במחיר קשה מנשוא של פרידה. נשים מילאו תפקידים שונים ומגוונים באותן שנים – הן ניהלו מטבחים ציבוריים ובתי ילדים, שימשו כמורות וכמטפלות, היו רופאות ואחיות, ואף הצטרפו לתנועות הפרטיזנים ומחתרות. לציון יום האישה הבינלאומי, שחל ב -8 במרץ, אנו מביאים בפניכם קולות ייחודיים של נשים בתקופת השואה, ממקומות ותחומים שונים.
סיפוריהן של נשים מרכזיות מתקופת השואה
רחל אוירבך
רחל אוירבך היתה עיתונאית, סופרת והיסטוריונית, דמות מרכזית בזירה התרבותית היהודית בפולין בין מלחמות העולם. בתקופת השואה היתה אוירבך מהאחראים על איסוף העדויות על השואה שנשמרו בארכיון "עונג שבת" בגטו ורשה.
מירה ברנשטיין
מירה ברנשטיין (המורה מירה), מנהלת האגף היסודי של הגימנסיה הריאלית בגטו וילנה, שהקדישה את כל חייה לבית הספר ולילדים.
ויטקה קובנר
סיפורה של הפרטיזנית והלוחמת ויטקה קובנר, אלמנתו של המשורר והפרטיזן אבא קובנר. במלחמת העולם השניה הייתה ויטקה חברה בתנועת נוער ובמחתרת פעילה של היהודים בווילנה והצטרפה לשורות הפרטיזנים. היא הייתה אחת הלוחמות הנועזות בווילנה.
רחל חנן
רחל חנן לבית כהנא, נולדה בעיירה וישאו דה ז'וס שברומניה ב-1930. במהלך המלחמה, האזור היה נתון לשליטת ההונגרים וב-1944 עם כיבוש הונגריה, גירשו השלטונות את רחל ומשפחתה לגטו בעיירה הסמוכה וישאו דה סוס. לאחר כחודש גורשו רחל ומשפחתה, עם שאר יהודי הגטו לאושוויץ-בירקנאו. רחל ושלוש אחיותיה הופרדו מהוריהם ומאחיהם. בהמשך נשלחו רחל ואחיותיה למחנה דודרשטאט ולקראת סיום המלחמה הועברו לטרזינשטט, שם שוחררו על-ידי הצבא האדום. לאחר המלחמה רחל ואחותה אסתר עלו לארץ ישראל. רחל נישאה לשלמה חנן ז"ל ונולדו להם ילדים, נכדים ונינים.
שמחה גרינבאום
סיפורה של שורדת השואה, הילדה שמחה (גרינבאום). הילדה נולדה בברלין, גרמניה. נשלחה בהמשך למחנה אושוויץ-בירקנאו, שם היתה חברה בתזמורת הנשים. לאחר מכן הועברה למחנה ברגן בלזן, שם שוחררה.
מרחבי למידה
הסכתים (פודקאסטים)
לברוח מאושוויץ - סיפורה של מלה צימטבאום
ב 24 ביוני 1944 אדק גלינסקי, אסיר פולני פוליטי ואסירה יהודייה בשם מלה צימטבאום יצאו משערי מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו. אדק, מחופש לאיש ס.ס ליווה את מלה שהתחזתה לאסיר שנשלח לעבודות סניטציה. ברגע שעברו את נקודת הביקורת, החלה בריחתם מן המחנה.
משפטי הקאפו: המקרה של מדינת ישראל נגד ריה האנס
כיצד מתמודד החוק הפלילי במדינה מתוקנת עם עבירות ומעשים שבוצעו בזמן אחר ובתוך "הפלנטה האחרת" ובמקרה של 'מדינת ישראל נגד רעייה (ריה) אליאס האנס'.