אות חסידי אומות העולם הוענק ללנדֶרט ואֶנגֵלינָה דה פיסֶר

נציגת שגרירות הולנד בישראל מרייקה מונרוי וינטר עם בת משפחתה של רוזט ליפסמה בטי ון אסן-קוק בתום נאומה בטקס.
לתמונות נוספות לחצו כאן

02 נובמבר 2022

היום התקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסידי אומות העולם לבני הזוג לנדֶרט ואֶנגֵלינָה דה פיסֶר ז"ל מהולנד. מנהל מחלקת חסידי אומות העולם ד"ר יואל זיסנוויין העניק את התעודה והמדליה לנכדת בני הזוג - רגינה רהורסט-בוסמן. האירוע נערך בנוכחות בני משפחת המצילים והניצולה, נציגת שגרירות הולנד בישראל וחברים.

"אנו בוחנים סיפורי הצלה מידי יום ורבים יתארו את המצילים באותם סיפורים כ'אנשים רגילים' אך הם הכל חוץ מ'אנשים רגילים'" אמר ד"ר זיסנויין במהלך הטקס "כשמבינים מה הם עשו ואת המציאות בה פעלו, מבינים שהם התנהגו באופן שאינו נורמלי לאותה העת, הם היו החריג והמיוחד ונהגו בדרך יוצאת דופן ועל כן ליינדרט ואנגלינה דה פיסר כה ראויים לתואר ולכבוד שאנו מעניקים להם כאן היום".

נכדת בני הזוג, רגינה רהורסט-בוסמן, שקיבלה את האות בשמם של סבתה וסבה פתחה דבריה בעברית ואמרה "כבוד גדול עבורי לעמוד כאן היום ביד ושם בירושלים בין חברים, קרובים ולהזכיר את סבי וסבתי את הוריי היקרים'". עוד אמרה "הטקס היום נערך לציון הגיבורים שלי- סבתי וסבי שסיכנו את חייהם ואת חיי אימי והחביראו וסייעו לרוזט ליפסמה. לא היה להם קל להסתתתר ולשרוד את אותם ימים אך הם עשו זאת כי ידעו מה מצופה מנוצרי ומה מצופה מבן אדם לעשות במצבים כאלו, סבי היה בתחושה שחובתו להציל את רוזט וכך גם לימד אותי. לאור הקשר שלנו עם רוזט כל השנים היינו קרובים מאוד לעם ישראל ולמדינת ישראל וזה קשר שלא ינתק. אנחנו זוכרים היום את ששת המיליונים שנרצחו ואת הגיבורים שסייעו והצילו ובזכותם אנו יכולים לומר 'עם ישראל חי'".

נציגת שגרירות הולנד בישראל, מרייקה מונרוי-וינטר אמרה בטקס "סיפור ההצלה של רוזט על ידי הזוג דה פיסר מהווה מורשת מיוחדת וייחודית" אמרה "הם היו בין מיעוט ובחרו לעמוד מול אי אנושיות מול אי צדק מול אפלייה על ידי מתן מסתור לרוזט, זאת מתוך דאגה של בני אדם לבני אדם. מעשה אמיץ זה הציל אותה וגם את העולם. אנו יודעים שארוע טראומתי יכול להשפיע על דורות אך אנו גם יודעים שמעשים טובים יכולים להאיר ואנו כה גאים במעשה של ליינדרט ואנגלינה, המהווה דוגמה ומופת ואנו נפעל להעברת סיפורים מדור לדור".

סיפור ההצלה:

רוזט אלזס (ילידת 1887), יהודיה הולנדית נישאה ללואי ליפסמָה ולזוג נולדו ארבעה ילדים: אֶספֵּרַנס נאנֶט, בנימין, אֵליזָה נאנֶט ורֵחינָה הָנָה. אב המשפחה לואי נפטר בשנת 1932. בשנת 1940 פלשה גרמניה להולנד והחלו רדיפות נגד היהודים. שלושת ילדי המשפחה הבוגרים נרצחו באושוויץ בסוף קיץ 1942 והבת הצעירה נרצחה בסוביבור במאי 1943.

אם המשפחה רוזט נותרה לבדה. היא הסתתרה בעיר ההולנדית אָפֶּלדוֹרן אך יחסיה עם הזוג שהסתיר אותה לא היו טובים. באפריל 1943 נאמר לרוזט שתובא לכתובת מסתור חדשה בזווֹלֶה. שני אחיה של בעלת הבית בו הסתתרה אספו אותה, אך במקום להעבירהּ למקום מבטחים, הם הכו אותה בראשה, השליכו אותה לתעלה בקרבת מקום והשאירו אותה לטבוע.

עוברי אורח מצאו את רוזט, משו אותה מן המים והביאו אותה לדירה סמוכה, שם קיבלה סיוע רפואי. באותו זמן שהו במקום שלושה שוטרים, אחד מהם היה ליינדרט דה ויסֶר. לאחר טיפול ראשוני פונתה רוזט לבית החולים. המשטרה החלה לחקור את המקרה ובמהרה גילו השוטרים כי רוזט היא יהודייה שהסתתרה, וכי כמעט נרצחה בידי שני אחיה של האישה שנתנה לה מקלט. הם נעצרו ונידונו למאסר של שנתיים וחצי.

בריאותה של רוזט השתפרה, והיא שוחררה מבית החולים. ליינדֶרט דה ויסֶר אסף אותה בחשאי לביתו, ויחד עם אשתו - אֶנגֵלינָה דה ויסֶר (לבית ברייטפלד), טיפלו בה ודאגו לכל מחסורה. רוזט הסתתרה בבית משפחת דה ויסֶר עד שהחל מבצע מאסרים באזור, כמה חודשים לפני השחרור. בשלב זה הסתיר אותה ליינדֶרט דה ויסֶר בתוך מריצה והעביר אותה למקום מפלט בטוח בו שרדה עד סוף המלחמה.

טקס זיכרון באוהל יזכור

יצחק הררי/יד ושם

לצד שמות בני הזוג חרוטים על קיר בגן חסידי אומות העולם ביד ושם. מימין: מנהל מחלקת חסידי אומות העולם בידו שם ד"ר יואל זיסנוויין, בת משפחה של רוזט ליפסמה בטי ון אסן-קוק ובתה, נכדת בני הזוג רגינה רהורסט-בוסמן, נציגת שגרירות הולנד בישראל מרייקה מונרוי וינטר

יצחק הררי/יד ושם