_1.jpg "הנחת הזר למרגלות אנדרטת יאנוש קורצ'אק וילדי הגטו. מימין: יצחק בלפר ויצחק סקלקה, שהיו חניכיו של יאנוש קורצ'אק בבית היתומים, ונציג "המחנות העולים", ענבר רויטמן")
הנחת הזר למרגלות אנדרטת יאנוש קורצ'אק וילדי הגטו. מימין: יצחק בלפר ויצחק סקלקה, שהיו חניכיו של יאנוש קורצ'אק בבית היתומים, ונציג "המחנות העולים", ענבר רויטמן
_0.jpg "חניכי תנועת "המחנות העולים" בטקס האזכרה ליאנוש קורצ'אק וילדי הגטו. במרכז – יצחק בלפר ויצחק סקלקה (עם כובע), שהיו חניכיו של יאנוש קורצ'אק בבית היתומים.")
חניכי תנועת "המחנות העולים" בטקס האזכרה ליאנוש קורצ'אק וילדי הגטו. במרכז – יצחק בלפר ויצחק סקלקה (עם כובע), שהיו חניכיו של יאנוש קורצ'אק בבית היתומים.
05 אוגוסט 2010
ביום חמישי, כ"ה באב תש"ע (5 באוגוסט 2010) התקיים בכיכר יאנוש קורצ'אק ביד ושם טקס אזכרה לציון 68 שנים להירצחם של יאנוש קורצ'אק, סגניתו סטפניה וילצ'נסקה, אנשי צוות בית היתומים וילדי בית היתומים במחנה ההשמדה טרבלינקה. בטקס השתתפו ניצולי השואה יצחק בלפר ויצחק סקלקה, שהיו חניכים בבית היתומים של קורצ'אק בוורשה. כמו כן נכחו בטקס עשרות חניכי תנועת "המחנות העולים".
במהלך היום הקיים ביד ושם יום לימוד לבוגרי תנועת הנוער "המחנות העולים", במסגרתו שמעו הבוגרים את עדותו של יצחק בלפר.
ד"ר הנריק גולדשמידט - ובשמו הספרותי יאנוש קורצ'אק - יליד ורשה, היה רופא, סופר, עיתונאי ומחנך דגול. לפני המלחמה ניהל בתי יתומים, הדריך בפנימיות ובקייטנות, הרצה באוניברסיטאות וסמינרים והרבה לכתוב. חיבורים וספרים רבים נכתבו אודות משנתו החינוכית של קורצ'אק, לפיה הילדות אינה תקופת הכנה לחיים אלא חלק מהותי של החיים עצמם ולכל ילד יש להעניק מלוא הזכויות והכבוד. קורצ'אק תבע להתחשב בכל ילד לפי ייחודו, כשרונותיו וצרכיו ולא בדרך של הכללתו בקטגוריה חד-ממדית.
בתקופת השואה המשיך קורצ'אק לטפל במסירות ביתומים שהיו תחת חסותו בגטו, תוך שהוא מקפיד לשמור הן על נוהל החיים בבית היתומים והן על חינוכם של הילדים. לקורצ'אק הוצעה האפשרות לעזוב את הגטו ולעבור לצד הפולני אך הוא סירב להציל עצמו בלי הילדים. בשלבים מוקדמים יותר הוא אף סירב לענוד סרט על זרועו ועל כן נכלא לזמן מה בבית הסוהר.
סטפניה וילצ'נסקה נולדה ב-1886 בפולין. היא סיימה את לימודיה באוניברסיטת ליאז' שבבלגיה. לאחר שחזרה לוורשה מונתה אחראית על בית יתומים יהודי. ב-1909 פגשה בד"ר יאנוש קורצ'אק ונוצר קשר ביניהם. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס קורצ'אק לצבא וסטפניה נותרה אחראית על ניהול בית היתומים שהתרחב ומנה כ-150 ילדים. ב-1919 הועברו כל הילדים לבית יתומים חדש, סטפניה שימשה בו מנהלת כללית וקורצ'אק היה מנהל ראשי. ב-1935 ביקרה בארץ ישראל ושהתה בעין חרוד עד 1939. עם הכיבוש הנאצי הצליחו אנשי עין חרוד לסדר לסטפניה אפשרות לעזוב את פולין, אך היא סירבה ועברה עם ד"ר קורצ'אק והילדים לגטו.
ב-5 באוגוסט 1942 גורשו ד"ר יאנוש קורצ'אק וסטפניה וילצ'נסקה עם צוות בית היתומים וכ-200 הילדים למחנה ההשמדה טרבלינקה שם נרצחו כולם.
