כנס לרגל הוצאתו לאור של הספר "אנו יהודי פולין"?

מר אבנר שלו, יושב ראש הנהלת יד ושם, נושא דברים בכנס

פרופ' ישראל גוטמן נושא דברים בכנס

ד"ר דוד זילברקלנג נושא דברים בכנס

ד"ר אנת פלוצקר נושאת דברים בכנס

פרופ' יהודה באואר, מנושאי הדברים בכנס

ד"ר חוי דרייפוס, מחברת הספר "אנו יהודי פולין"?

06 ינואר 2010

בתאריך 6 בינואר 2010 התקיים ביד ושם כנס לרגל הוצאתו לאור של הספר "אנו יהודי פולין"? מאת ד"ר חוי דרייפוס, בהוצאת יד ושם. את הכנס הנחתה פרופ' דינה פורת מאוניברסיטת תל אביב ובו נשאו דברים מר אבנר שלו, יושב ראש הנהלת יד ושם, פרופ' ישראל גוטמן, יועץ אקדמי ליד ושם, ד"ר דוד זילברקלנג, עורך כתב העת המדעי "יד ושם: קובץ מחקרים", ד"ר אנת פלוצקר מאוניברסיטת חיפה, פרופ' יהודה באואר, יועץ אקדמי ליד ושם וד"ר חוי דרייפוס, מחברת הספר.

יושב ראש הנהלת יד ושם, אבנר שלו, אמר: "המאמץ הזה חשוב לנו. יש מאחוריו אמירה. חוי מייצגת דור שלישי של חוקרים. אנו מתברכים בהישג הזה. הדברים הרבה יותר מגוונים מאשר 'רוצחים, קורבנות ועומדים מן הצד'. הם היו שכנים. מעניין להבין את היהודים עצמם ואת תפקודם, ואת גישת הפולנים לשכן שנרצח וגורש. הדיון בשאלת יחסי היהודים והפולנים משתנה לאחרונה, וכיום יש מאמצים לכתוב נרטיב חדש של יחסי היהודים והפולנים. ספרה של חוי תורם לדיון הזה. היא ממשיכה את הדיון הזה מנקודת המבט היהודית באופן מבוסס ומלא מקורות עשירים. היא מאירה את הדימוי הפולני בעיני היהודים ומביאה עדויות מרתקות. חוי מתארת תודעה ומדגישה כי היא חוקרת איך המציאות משתקפת בעיני היהודים. זהו חומר יקר לכל אדם שהנושא יקר ללבו."

מדבריו של פרופ' ישראל גוטמן: "עצם הדבר, שחוקרים צעירים בתוכנו, דור שאחרי השואה, מצא את החומר שהתגלגל אחרי השואה ולא נמצא, ויותר מזה – החל ללמוד פולנית, לתת לדברים האלה ביטוי בשפות היהודים ולהיות שותף בדרך שבה הדברים האלה היום מתגלמים ומיוצגים בפולין – זה הישג גדול."

מדבריו של ד"ר דוד זילברקלנג: "זהו ספר שלי גרם הפתעה, במיוחד מהחלק הראשון, שעסק בדימוי החיובי של הפולנים בעיני היהודים. זה גרם לי להרבה מאד מחשבה בנוגע ליחסי יהודים-פולנים. הספר של חוי ועוד מחקרים מערערים את הדימוי שנוצר לפולנים בציבור בישראל. ניצולים שהעידו אחרי השואה חיזקו את הדימוי השלילי, ומאידך - עשרות שנים יש נסיון בפולין להציג דימוי הפוך: 'הפולנים צדיקים, ניסו לעזור, חוץ מכמה פושעים.' האמת היא שהיו גם כאלה וגם כאלה. יהודים שאלו אז: 'מי הם שכניי? למה אני יכול לצפות מהם? האם יעזרו? כמה זמן?' והבלתי ידוע הזה הוא חלק מהסיפור."

ד"ר אנת פלוצקר נשאה דברים תחת הכותרת "יהודים ופולנים תחת המשטר הקומוניסטי: חולקים אותה מולדת?" היא סקרה את ניסיונותיהם של היהודים להשתלב בפולין הקומוניסטית לאחר המלחמה, אך ציינה כי עקב היחס העוין של השלטון, היגרו רוב היהודים מפולין. במקביל החלו הפולנים בשימור מחנות ריכוז ואתרי רצח, אך כתיבתם אודות השואה ורצח העם הפולני היתה מוטה באשר לתיאור מעשי הפולנים עצמם בתקופת מלחמת העולם השניה.

מדבריו של פרופ' יהודה באואר: "הספר של חוי חדשני. פעם ראשונה ישנו מחקר של ההתעסקות היהודית בשעתה [בעת השואה] באוכלוסיה הסובבת. ראשית מתייחסים היהודים לפולנים כעוזרים, באמצע התקופה – תגובה מעורבת, ובסוף – היחס שלילי במיוחד."

"חוי מתייחסת ליומנים ולרשימות מ-1942 ואילך, כשהיהודים מתייחסים להתפכחותם מתחושתם עד אז. כשהיחס כלפי הפולנים שלילי, הזיכרון מתעתע, והיהודים חושבים שגם בתקופה הראשונה, עד 1941-1942, הם התייחסו כך – באופן שלילי – לפולנים. הזיכרון מתעתע. היהודים חושבים שהם חשבו רעות על הפולנים בתקופה הראשונה, מה שאינו נכון."

"חוי עשתה ניסיון כמעט הרואי למצוא חומרים ממקומות אחרים מאשר המרכזיים. כי רוב יהודי פולין היו בעיירות ובכפרים, לא בגטאות המרכזיים. זהו חידוש מרענן. [...] הכל אותנטי, מהמלחמה עצמה. לא כולנו עושים זאת, וחבל – להביט במקורות מנקודת המבט של כותביהם, בלי לאבד את נקודת המבט שלך. אני מציע ללכת בעקבותיה של חוי ולהביט משתי נקודות המבט האלה."

מדבריה של ד"ר חוי דרייפוס: "לראשונה התעניינתי בדימוי הפולנים כשקראתי יומנים שהפתיעו אותי מבחינת דימוי הפולנים בהם. ניסיתי לבדוק בכתבים יהודיים בני הזמן מה הם חשבו והאמינו לגבי פולנים באותו זמן."