יד ושם חנך את האקדמיה למנהיגות חינוכית ע"ש ד"ר מרים ושלדון ג. אדלסון

משמאל לימין: נתן שרנסקי, ד"ר מירי אדלסון ויו"ר יד ושם דני דיין
לתמונות נוספות לחצו כאן

06 ינואר 2022

לאור העלייה במספר ארועי האנטישימיות בעולם בשנים האחרונות; סקרים שונים המעידים על בורות וחוסר ידע בסיסי אודות השואה במדינות שונות וכן ריבוי הניסיונות לעיוות השואה, שהופכת לאירוע רחוק שהעדים לו- הולכים ומתמעטים, נחנכה ביד ושם האקדמיה למנהיגות חינוכית ע"ש מירי ושלדון ג. אדלסון.

הארוע, שנפתח בטקס הסרת הלוט, נערך בנוכחות ד"ר מרים אדלסון ומשפחתה, יו"ר יד ושם דני דיין, יו״ר הוועדה המפקחת של מרכז באבי יאר, נתן שרנסקי, ניצולי שואה, מחנכים ואורחים נוספים. במהלך האירוע העניק דיין לאדלסון את מפתח הכבוד של יד ושם.

בפתיחת הארוע אמר דיין "אם יש שתי מצוות, מעבר לתרי"ג מצוות, שמיוחדות לדור שלנו הן להבטיח את קיומה, ביטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ולהבטיח את המשך קיומו של העם היהודי. מעטים הם האנשים שתרמו למילוי שתי מצוות אלו, שתורמים בכזו דבקות והבנה של הצורך כמו שלדון ז"ל ומירי. העוצמה בה הם מבינים את הצורך בקיום שתי מצוות אלה והנדיבות והמסירות בה הם עושים זאת, ספק אם יש להם אח ורע בעם היהודי. יותר מכך, שלדון ז"ל ומירי הבינו מהרגע הראשון שזו אותה המצווה. שאין קיום אמיתי לעולם היהודי ללא קשר למדינת ישראל. אם יש אנשים שמבטאים את הרוח, החזון, והמטרות שיד ושם מבקש להנחיל בארץ ובעולם אלו הזוג אדלסון ואני מודה להם על כך מעומק ליבי".

גם שרנסקי הצביע בדבריו על חיבורו העמוק של אדלסון ז"ל לעם היהודי ולמדינת ישראל "שלדון כל הזמן היה חושב מה אנחנו יכולים לעשות בצורה הכי טובה והכי יעילה בשביל להבטיח את ההמשכיות של העם היהודי. הוא כל הזמן חיפש מה הדרך הכי נכונה לחזק את עם ישראל. שלדון ומירי הבינו עד כמה העבר, זיכרון השואה וידע על השואה חשובים כדי להבטיח את העתיד של העם היהודי. אנו יודעים עד כמה שנאה כלפי יהודים ושנאה כלפי מדינת ישראל עמוקה, חזקה, עד כמה היא נצחית ואין לנו שום דרך לעמוד מול זה חוץ מהזיכרון שלנו והערכים שלנו. הכל מתחיל מיד ושם, הכל מתחיל מזיכרון השואה ועל כן האקדמיה הזו כה חשובה".

אדלסון סיפרה לקהל הנוכחים מה מהווה יד ושם עבורה ואת החשיבות שהיא ובעלה המנוח ראו והיא עודנה רואה בהוראת השואה בארץ ובעולם "בשבילי יד ושם תמיד היווה מקום של חיבור למחצית מבני משפחתי שנספו בשואה. מקום בו אני יכולה למצוא תשובות לחלקים החסרים בפאזל – הסיפורים ששמעתי לאורך שנים. הנאצים שאפו לא רק להשמיד את היהודים אלא גם למחוק את עם הנצח מתולדות העמים. יד ושם עושה את חלקו על מנת לבטיח שזה לא יקרה. בעלי המנוח והאהוב שלדון ואני תמיד החשבנו לכבוד גדול את האפשרות לתמוך ביד ושם. למען המשכיות עמנו להתעמת עם פלצות השואה זה לא פחות חשוב מלחגוג את נצחונותינו המשותפים או מליישם את חלומותינו הלאומיים. אחרי הבאת הארכיון לעידן הדיגיטלי ראינו ערך כפול ומכופל בבית הספר הבין-לאומי להוראת השואה. מוסד זה מלמד מורים זרים אודות השואה כך שיוכלו בתורם ללמד על השואה עם שובם הביתה. בתקופה שבה אנטישמיות בנסיקה בכל העולם, המורים האלה חוזרים לארצם עם היכולת לזהות, להתריע ולגנות את הרוע הזה לפני שיוכל להתפשט. 'כי מציון תצא תורה' כתוב במקורות והתורה שיוצאת מיד ושם מהדהדת מקצה תבל ועד קצהו. זה הוא הבית לשימור זיכרון השואה והגבורה וראייה לכך שהעם היהודי ניצח ובחר בחיים".

האקדמיה למנהיגות חינוכית ע"ש ד"ר מרים ושלדון ג.אדלסון תפעל ליצירה של תכניות חינוכיות בין-לאומיות מבוססות עובדות, בדגש על משמעויות השואה והרלוונטיות שלהן לימים אלו. פעילות האקדמיה - הן הפיזית והן המקוונת - תתמקד ביצירת יוזמות שניתן יהיה להעביר הלאה, במטרה להרחיב את הפעילות מעבר לקהל ממוקד של מעצבי דעת קהל ומנהיגים פוטנציאליים ממגוון תחומי החיים: מחנכים, דיפלומטים, אנשי כמורה, אנשי כוחות הביטחון, מקצועות הרפואה ועוד. "הדרך להלחם באנטישמיות הגואה היא על ידי פעילות עקבית ומקיפה להרחבת הידע אודות השואה" אומר דיין, "על כן אנו מעוניינים לראות את פעילות האקדמיה מגיעה למעגלים רבים וכן לדור הבא של המנהיגים ממגוון תחומים. על אנשים אלו להכיר את האמת ההיסטורית וללמוד תפיסות פדגוגיות מתאימות שיסייעו במאבק בבורות הקיימת כיום".

פעילות האקדמיה תתקיים במספר מישורים: סמינרים ליחידים וקבוצות מתחומי החיים השונים בקהילה; חיזוק הקשרים ושיתופי פעולה עם בוגרי הסמינרים במטרה להפוך אותם ל"שגרירים" בקהילתם; יצירת חומרים חינוכיים שיאפשרו את העברת הנושא בצורה נגישה ומותאמת למקום, לתחום ולתרבות של הבוגרים.

האקדמיה למנהיגות חינוכית תטפח אנשי חינוך ומעצבי דעת קהל להיות מעין שגרירים בתחום, ותשען במיוחד בוגרי הסמינרים של בית הספר הבין-לאומי להוראת שואה של יד ושם. אחת מהבוגרות היא סומאן קומאר, מנהלת בית ספר מהודו שהשתתפה בסמינר של יד ושם בשנת 2012. "הביקור הראשון שלי ביד ושם הפך להרבה יותר מחוויה תיירותית" אומרת קומאר, "ראיתי את ההיסטוריה מתעוררת לחיים והסמינר גרם לי לצאת מאיזור הנוחות ולהבין שיש זוויות רבות שניתן וצריך לעסוק בהן. הבנתי שאמנם לימדנו היסטוריה בין-לאומית שנים רבות אך יש גישות חינוכיות חדשות שיתרמו להעברת המסר לתלמידים".

השתתפותה של קומאר בסמינר היוותה נקודת פתיחה לשיתוף פעולה עמוק שהתרחב עם הצגת תערוכת ready to print של יד ושם (תערוכות שנשלחות כקבצים ונדרש רק להדפיס ולהציג) על ידי צוותים משותפים של מורים ותלמידים בבית ספרה, וכן מפגשים מקוונים משותפים לתלמידים הודים וישראלים שכללו צפייה בסרט וקיום דיון בעקבותיו. "הביקור ביד ושם היווה עבורי מעין קריאת השכמה שגרמה לי לבחון מחדש את החומרים החינוכים באמצעותם לימדנו ואת אופן הלימוד, ולחשוב אחרת. כך תלמידים החלו בהעברת מצגות בנושא על שלל זוויותיו, קידמנו שיתופי פעולה עם תלמידים בני גילם מישראל והדבר ללא ספק תרם לתלמידים משני הצדדים. אלו מפגשים מעשירים שהם מעבר לאידיאולוגיה או פוליטיקה, אלא עוסקים בהומניות, חמלה ומוסר, וכפי שגנדי אמר 'אם אנחנו רוצים שלום בעולם הזה, הוא צריך להתחיל אצל הילדים'".

בוגר נוסף שהשתתף בסמינר של יד ושם והמשיך בפעילות בנושא הוראת השואה הוא שלום קורונייה מקניה "ההבנה שהייתה לי ביד ושם שאפילו רק אדישות עלולה להסתיים בהרס קהילות העניקה לי את ההשראה והרצון להתמקד בהוראה של הנושא לצעירים בקניה" מתאר קורונייה, "בנוסף, יצרתי קשרים חבריים עם אנשי הוראה ממדינות שונות וכיום אנו חולקים רעיונות ומתייעצים אחד עם השני כיצד הכי נכון להגיע לצעירים במדינותינו. על אף שחלף זמן אנו שומרים על קשר ופעילים יחדיו וכל אחד לחוד במקומו שלו במטרה להעביר את שלמדנו הלאה".