אירוע לזכרו של פרופ' אלי ויזל ז"ל

הנשיא ראובן (רובי) ריבלין: "הזיכרון צריך להפוך לקוד מוסרי חברתי וערכי"

אבנר שלו: "אלי ויזל היה רגיש לכל עוול וחש אחריות מיוחדת כניצול שואה להיאבק בעוול"

ד"ר יוסי צ'חנובר: "אדישות היא התגלמות הרוע"

אלי ויזל ז"ל: הפה של הניצולים והקרבנות

06 נובמבר 2016

ביום ראשון, 6 בנובמבר 2016, אירח יד ושם כנס בכותרת " שליחי השליחים: בעקבות מורשתו של אלי ויזל".

את האירוע פתח נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין שנזכר במילותיו של פרופ' ויזל בפתיחת מוזיאון יד ושם לתולדות השואה במרס 2005. ויזל הטיל על כתפי הדורות הבאים את המשימה להיות "שליחי השליחים", לא רק לזכור מה שקרה אלא לחתור לעבר בניית עולם אחר. "אי אפשר לצרוב בתודעה של ילדינו, של עתידנו, רק את המראות את הקולות והשמות", אמר הנשיא. "הזיכרון צריך להפוך לקוד מוסרי חברתי וערכי [...] עלינו מוטל להמשיך במשימה, לשנות את העולם, לתקן אותו קצת יותר".

בחקרו את איכויותיו הייחודיות של אלי ויזל הן כעד הן כשליח זכר השואה, אמר יושב ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו: "אלי ויזל  היה בין הראשונים שביטא את הצורך לא רק לספר מה קרה בשואה כי אם גם למצוא ולהסביר את המשמעויות של השואה לדורנו ולדורות העתיד. הוא היה רגיש לכל עוול וחש אחריות מיוחדת כניצול שואה להיאבק בעוול. אלי ויזל  הקדיש את כישרונותיו הגדולים להבעת המשמעות הערכית שזיהה במורשת השואה ולגיוס האנושות לאחריות המוסרית הנובעת מכך".

ד"ר יוסי צ'חנובר, חבר ב"קרן אלי ויזל לאנושיות - ישראל, כינה את פרופ' ויזל "פֶה, הן לניצולים, הן למתים. בנאומו בבית הלבן [ויזל] דיבר על סכנת האדישות. הוא חזר והדגיש כי ההפך מאהבה אינה שנאה, אלא אדישות. הניטרליות עוזרת לתוקפים וכן לשכוח את המתים זה להרוג אותם שוב. אדישות היא התגלמות הרוע".

באירוע התקיים רב שיח בנושא "הניצולים וזיכרון השואה", בהשתתפות פרופ' חנה יבלונקה, ד"ר שמעון אזולאי והמשוררת אגי משעול.