אותות הוענקו לחסידי אומות העולם בליטא בביקורו של יו"ר יד ושם דני דיין

דני דיין לצד ראש ממשלת ליטא ושגרירת ישראל בליטא עם צאצאי חסידי אומות העולם בטקס
לתמונות נוספות לחצו כאן

08 נובמבר 2022

יו"ר יד ושם דני דיין ערך ביקור עבודה בליטא. במהלך ביקורו נפגש דיין עם ראש ממשלת ליטא אינגרידה שימוניטה, עם שר החוץ גבריאלוס לנדסברגיס ועם יו"ר הפרלמנט ויקטוריה צ'ימיליטה-נילסן. הוא העניק את אות חסידי אומות העולם לארבע משפחות ליטאיות ופתח תערוכה חדשה של יד ושם בנושא בהשתתפות סגן שר התרבות של ליטא. לאחר מכן השתתף בהופעת בכורה של קונצרט Vessels of Light, במעמד שרת החינוך של ליטא, לכבוד חסיד אומות העולם סמפו סוגיהרה, שכקונסול כללי של יפן בקובנה העניק, בשיתוף הקונסול ההולנדי יאן צוורטנדיק, ויזות לאלפי יהודים במטרה לאפשר להם לצאת מאירופה. הקונצרט, שהוזמן על ידי יד ושם, ינוגן במהלך השנה הקרובה בניו יורק, במקסיקו וברחבי העולם.

"בכורת הקונצרט, טקס הענקת אותות חסידי אומות העולם ופגישותיי עם ראשי המדינה בליטא מעידים על העניין שליטא רואה בקיום זיכרון השואה. בדבריי באירועים ובפגישות הדגשתי את החשיבות של דיוק היסטורי והתייחסות גם לחלקם של הליטאים עצמם ברדיפה ורצח היהודים בתקופת השואה" אומר דיין. "אנו מאוד מקווים שאירועים אלו והמסרים החינוכיים שיצאו מהם יעודדו התבוננות פנימית לאומית ואישית, כמו גם מחויבות להתמודד עם העבר ועם והאנטישמיות כיום".

עוד ביקר דיין באתרי רצח יהודי ליטא, ביניהם הפורט התשיעי ופונאר, שם התלוותה אליו סגנית יו"ר הפרלמנט, רדבילה מורקונייטה-מיקולניינייה. לאחר מכן נפגש דיין עם שורדת השואה פניה ברנצובסקי (יוחלס) בת ה-100 בביתה שבווילנה.

טקס הענקת אות חסידי אומות העולם התקיים בארמון הממשלה בווילנה במעמד ראש הממשלה שימוניטה. במהלך הטקס העניקו דיין ושגרירת ישראל בליטא הדס ויטנברג-זילברשטיין את האות לצאצאי המצילים קאזימייראס ומרציונה רוזגיס; אקסנטי, מטריונה וזינה בורלקוב; מאריונה ויואוזאפס באגורסקאס; ולראש עיריית שאוולי, שקיבל את האות בשם משפחתם של יונאס ואונה ז'ווינקליאביצ'יוס שלא יכלו להגיע לטקס. בטקס נכח שורד השואה מקסים ברוייר, שניצל הודות לזוג באגורסקאס. ברוייר המתגורר בישראל הגיע לליטא במיוחד כדי להשתתף בטקס. שורדת השואה חיה לנדאו, שניצלה הודות למשפחת רוזגיס שלחה ברכה מצולמת בוידאו מישראל.

סיפורי הצלה

משפחת רוזגיס

בריינה-פרידה אינטריליגטור (לבית ריכמן) התגוררה בקובנה עם בעלה מרדכי ובתם חיה, ילידת 1938. עם כיבוש קובנה בידי הגרמנים המשפחה הועברה לגטו. ב-18 באוגוסט 1941 נרצח מרדכי. האם ובתה נשארו בגטו עם קרובי משפחה עד מרץ 1944. בתיווך מכר משותף הגיעו השתיים לבית משפחת רוזגיס באזור קלטיננאי (Kaltinenai). באוגוסט 1944 אחרי השחרור חזרו בריינה-פרידה ובתה לקובנה, שם התאחדו עם קרובי משפחה ששרדו. יחד עזבו את ליטא ב-1945 ושהו במחנה עקורים בגרמניה. בריינה-פרידה, בתה ושני אחיה דויד ויעקב, ששוחרר מדכאו, נסעו לארה"ב. ב-1964 חיה (לימים לנדאו) עלתה לישראל.

משפחת ז'ווינקליאביצ'יוס

צבי ובריינה רוזמייטיס התגוררו בעיר שאוולי שבצפון ליטא וב-1938 נולד בנם הכור משה. לאחר שלוש שנים נולדה בתם חנה. באותה שנה כבשו כוחות ורמאכט את העיר. צבי ומשפחתו, אימו ושתי אחיותיו נכלאו בגטו קווקז. בנובמבר 1943 נערכה בגטו אקציית ילדים בה נלקחו ילדיהם של צבי ובריינה ונרצחו.

יונאס ז'ווינקליאביצ'יוס, חבר ילדות של צבי, התגורר בשאוולי עם רעייתו אונה וילדיהם. ביולי 1944 לקראת חיסול הגטו הצליחו צבי ובריינה לברוח. הם פגשו את יונאס שהציע להם להסתתר בביתו. כעובד חברת הרכבות הגרמנית (Reichsbahn) נתן יונאס לצבי כובע וסרט כחול של עובד החברה. כשבועיים לפני שחרור העיר ברחה המשפחה לכפר סמוך בו הסתתרה עד לשחרור העיר בידי הצבא האדום בסוף יולי 1944. לאחר חזרתו של השלטון הסובייטי נעצר יונאס בידי SMERSH (מנגנון פנים צבאי של המשטרה החשאית). צבי ובריינה הגיעו למקום, סיפרו על מעשה ההצלה של המשפחה ובעקבות כך יונאס שוחרר. ב-1946 נולדה לצבי ובריינה בתם גניה. הם שמרו קשר הדוק עם המצילים עד לעלייתם ארצה.

משפחת בורלקוב

משפחת גנטובניק (Gantovnik) התגוררה בכפר סטויאצ'בסקי (Stojaczevski). בכפר גרו לפני פלישת הגרמנים כ-45 משפחות, כמעט כולן יהודיות. כיבוש הצבא הגרמני הוביל לשוד ורציחות. ליטאים ופולנים, בנשק שהותיר הצבא האדום, אילצו את שכניהם היהודים לעזוב את הבתיהם ושדדו את שנותר בו.

בחורף הסתובבו רבקה התינוקת והוריה בניסיון למצוא מקלט אצל איכרים והגיעו למבואות הכפר מילי (Mili), כ-5 ק"מ מהעיר סוונציאן. הם דפקו על דלתה של משפחת בורלקוב אותה הכיר אב המשפחה וביקשו מהם להסתיר את המשפחה. משפחת בורלקוב חששה בשל נוכחותם של מלשינים באזור, אך הסכימה לקבל את התינוקת רבקה.

למשפחת בורלקוב היו ארבעה ילדים. הצעירה שבהם, זינה, הפכה להיות המטפלת של רבקה. ביולי 1944 שוחרר האזור. הוריה של רבקה עברו ממקום למקום וניצלו. המשפחה עלתה לארץ ב-1946.

משפחת באגורסקאס

מקסים ברוייר נולד בקובנה, בן שני ל שלמה ברוייר ורייזל רינג. אחיו הבכור נרצח בבית סבתו וסבו, שהוצת על ידי שכנים פולנים בקיץ 1941. מקסים והוריו נכלאו בגטו קובנה. האב עבד בבניית שדה התעופה והאם עבדה במפעל גרביים בו עבדה גם מאריונה באגורסקיינה, שהביעה נכונות להציל ילד מהגטו בתנאי שלא נימול. מקסים, שלא נימול, בשל השקפות קומוניסטיות של אביו, הוברח מהגטו בתוך שק תפוחי אדמה לביתם של משפחת באגורסקאס. המשפחה קיבלה את מקסים יפה והוא הרגיש כבן בית. כשהגיע דיבר רק יידיש על כן המשפחה נאלצה להסתירו גם מהשכנים.

אחרי שחרור האזור אסף שלמה ברוייר את בנו מהשפחה והעביר אותו לבית יתומים בקובנה בשל גיוסו לצבא האדום. מקסים זוכר את ביקוריה של מאריונה בבית היתומים, כשהייתה מביאה לו מזון מהמשק.

בתום המלחמה חזרה רייזל ממחנה הריכוז שטוטהוף, שלמה חזר מהחזית והמשפחה התגוררה בקובנה. ב-1948 נולד הבן אליעזר. ב-1972 מקסים עלה לארץ עם משפחתו.