11 דצמבר 2017
למרות התנאים הקשים ושבירת אורח החיים הנורמלי בתקופת השואה, הציעו יהודים רבים עזרה – מזון, מקלט, הדרכה ותמיכה – לאחיהם היהודים. אלה שקיבלו עזרה היו לעתים קרובות בני משפחותיהם הקרובים או הרחוקים, או בני קהילותיהם; עם זאת, מקבלי העזרה היו לעתים זרים מוחלטים, שנקלעו יחד עם מציליהם לאימי השואה.
בפעילותו החינוכית ובמגוון אופני ההנצחה שלו כלל יד ושם במשך עשורים את תופעת היהודים מצילי היהודים בהקשר הרחב יותר של סולידריות יהודית ועזרה הדדית; בכל אופן, ביום שני, 11 בדצמבר 2017, עמד נושא היהודים שהצילו יהודים בתקופת השואה במוקד יום עיון מיוחד שהתקיים ביד ושם.
את הכנס הנחתה עינבל קויתי בן-דב, מנהלת אגף הנצחה וקשרי קהילה ביד ושם, והוא התקיים בנוכחות קהל רב באולם ההרצאות על שם אדמונד י' ספרא ביד ושם. בדברי הפתיחה תיאר יושב ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו את הנושא "מרתק ומשמעותי", וציין שהאירועים המגוונים בהם יהודים הצילו יהודים בתקופת השואה התרחשו בנסיבות שונות ותוך חוויות שונות, אם כי חלקו קווים משותפים. חברת הכנסת מרב מיכאלי סיפרה איך סייע סבה, ישראל קסטנר, להציל כ-1,600 יהודים הונגרים במהלך משא ומתן עם הגרמנים הנאצים. מיכאלי בירכה את יושב ראש אבנר שלו ואת יד ושם על קיום יום העיון, ואמרה ש"צריך לעשות הרבה יותר" כדי להעלות את הנושא למודעות הציבור.
ד"ר יעל נידם-אורביטו, מנהלת המכון הבין-לאומי לחקר השואה ביד ושם, הרחיבה על הנושא וסיפרה את סיפורה של קבוצת ילדים יהודים שנלקחו מגרמניה, אוסטריה ויוגוסלביה במסע הצלה בן ארבע שנים אותו הוביל יושקו אינדיג בעזרת מצילים יהודים אחרים, אהרון מנצר וגופרדו פצ'יפיצ'י. שלושתם סיכנו את חייהם כדי להציל את הילדים. ד"ר נידם-אורביטו ציינה את המשתנים השונים בניסיונות ההצלה – המיקום הגיאוגרפי של ניסיון ההצלה, תקופת הזמן בו התרחש הניסיון ומניעיהם של המצילים (דתיים, אידאולוגיים, מרי והתנגדות) – ואת ההבדלים בין מאמצי הצלה של יחידים ושל קבוצות, מאמצים שלעתים היו מעורבים בהם לא-יהודים. היא ציינה את הקשיים שעמדו לעתים קרובות בפני המצילים, כגון השארת בני משפחה מאחור; סיכון יהודים כדי להציל אחרים; ושיתוף פעולה עם האויב כדי להציל יהודים. ד"ר דוד זילברקלנג, היסטוריון בכיר במכון הבין-לאומי לחקר השואה ביד ושם, תאר חלק מקשיים אלו אלה כאשר דיבר על הצלת יהודים בפולין. מידת הידע של היהודים על כוונותיהם האמתיות של הגרמנים, כמו גם מידת ידיעתם לגבי הענישה הקולקטיבית, השפיעו לעתים קרובות על החלטותיהם בנוגע להצלת יהודים אחרים. ד"ר זילברקלנג הביא את עדויותיהם שוברות הלב של אלה שאולצו לבחור מי יינצל מבין בני משפחותיהם ומי יושאר למות. באחד המקרים, קבוצת ילדים הצילה מבוגרים שטיפלו בהם אך הילדים עצמם נרצחו. הוא הדגיש שהיהודים היו בני אדם במשימה בלתי אפשרית ולכן אין סיפור שהוא ללא דופי. "לעתים קרובות אנו מכנים אנשים אלה 'גיבורים', אבל הם לא תמיד היו מלאכים".
ההיסטוריונית ד"ר ז'אנין פרנק הציגה באופן מרגש את מאמצי ההצלה המוצלחים, בחלקם הגדול, שנעשו על ידי הארגון להגנת היהודים בבלגיה (Comité de Défense des Juifs – CDJ), עם חברי מפלגת פועלי ציון שמאל. הודות למאמציו בהפצת מידע והדרכת יהודים באשר לאפשרויות הצלה ברחבי בלגיה, כמו גם טיפולו בצרכיהם של ילדים ומבוגרים יהודים במסתור, הציל ה-CDJ את חייהם של כ-5,000 יהודים מבוגרים וכ-3,000 ילדים יהודים בתקופת השואה.
ניצול השואה דוד גור העיד עדות מרתקת בגוף ראשון על מאמצי הצלה יהודיים בתקופת השואה. גור, שהיה חבר תנועת הנוער "השומר הצעיר" בתקופת המלחמה בהונגריה, סייע לזייף מסמכים וכך אפשר לאלפי יהודים הונגרים להימלט מהגירוש למחנות המוות. מחתרת תנועות הנוער היהודיות הציוניות ייסדה כחמישים בתי ילדים בבודפשט תחת חסות הצלב האדום הבינלאומי וסיפקה את צרכיהם, ובכך הצילה אלפי יהודים נוספים.
יום העיון הסתיים בהקרנת הסרט "וילפריד ישראל: המציל מברלין", סרט שאפשר לקהל לגלות את סיפורו של איש העסקים היהודי שסייע בסתר להצלחתו של מבצע ה"קינדרטרנספורט", סייע למאות עובדים של עסקי משפחתו לברוח מגרמניה והיה מעורב במאמצי הצלה עד מותו הטרגי ב-1943.
"במציאות שתבעה מכל יהודי להתרכז במאמצי ההצלה של עצמו ושל משפחתו הקרובה, אנו מוצאים יהודים שהחליטו לסכן את חייהם במטרה להציל אחרים. למרות הבחירות הנוראיות והדילמות המוסריות שעמדו בפני מצילים יהודים בתקופת השואה, דבר אחד ברור: הם פסעו בנתיב הקשה, בעוד אחרים לא יכלו", סיכמה ד"ר נידם-אורביטו. "בין השאר, נתקלנו בסיפורים של אומץ קיצוני ושל אנשים צנועים שלא הבינו שהם גיבורים. יש בהחלט מקום רב לקיים מחקר נוסף בנושא חשוב זה".
למידע נוסף על יהודים שהצילו יהודים בתקופת השואה, לחצו כאן.