יושב ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו מעניק לברברה ריבצ'ינסקה את מדליית חסידי אומות העולם על שם סבה וסבתה, מיקולאי והלנה סיוסקי
לתמונות נוספות לחצו כאן
11 אוקטובר 2018
ב-11 באוקטובר 2018 קיים יד ושם טקס להכרה במיקולאי והלנה סיוסקי ואניאלה דמבינסקה מפולין כחסידי אומות העולם. יושב ראש הנהלת יד ושם, אבנר שלו, העניק את האות והמדליה לבתה של דמבינסקה- ברברה ריבצ'ינסקה. הטקס נערך בנוכחות בני משפחות המצילים, הניצולה סאלה ארמל-גולדהר, בנה מיטש גולדהר ושגרירי קנדה ופולין בישראל.
מלחמת העולם השנייה פרצה כשסאלה הייתה בת חמש. אזור מגוריה נכבש בידי הסובייטים ולאחר מכן בידי הגרמנים. כדי להציל את חייה של סאלה מסרו אותה הוריה, ישראל בר ופייגה לבית לייבנהאוט, בצרוף מספר תמונות משפחתיות וכן כתובות של קרובי משפחה בחו"ל, לאישה פולנית - אניאלה דמבינסקה שעבדה כמורה בעיר סטרי. דמבינסקה הביאה את סאלה לחוותם של אמה ואביה החורג, הלנה ומיקולאי סיוסקי. אניאלה הסתכנה והציגה את סאלה הבלונדינית וכחולת העיניים בתור בתה, למרות שהייתה לה ילדה משלה בסטרי.
על אף גילם המתקדם דאגו השניים לסאלה היטב ועשו מאמצים להגן עליה. אך עדיין עבור ילדה בת חמש היה מדובר בקושי גדול. הקור, החשיכה, הריחות החזקים מהפרות והעזים בחווה, ובעיקר הגעגוע להוריה הקשו עליה מאוד. באחד הימים היא ברחה, אך שבה מיד לאחר שראתה עגלה ועליה מונחות גופות של יהודים, וכך נשארה בביתם של משפחת סיוסקי במשך שנתיים.
לאחר המלחמה העבירו בני משפחת סיוסקי את סאלה לד"ר שור, יהודי שחי בצ'ורטקוב עם רעייתו. ד"ר שור ורעייתו שיכנו בביתם מספר ילדים ניצולי שואה כדי שיוכלו לגור בבית יהודי. סאלה נותרה בבית משפחת שור שנתיים, עד עזיבתם לישראל. היא החליטה להישאר בפולין, למקרה שהוריה יבואו לחפש אותה, אך הם מעולם לא שבו. סאלה הצליחה לאתר את דודתה של אימה בטורונטו ועזבה לקנדה באפריל 1948.
ב-27 בדצמבר 2017 הכיר יד ושם במיקולאי והלנה סיוסקי ובאניאלה (זכריאסייביץ') דמבינסקה כחסידי אומות העולם. שמותיהם נוספו לקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם.
בטקס דיבר יו"ר יד ושם אבנר שלו על אומץ לבם של בני משפחת סיוסקי, אשר לא קיבלו תמיכה משכניהם, מכריהם או ממדינתם, אלא פעלו תוך סיכון אישי וחשש מהלשנה מצד שכניהם.
"עלינו להעריך אותם. עלינו לספר את סיפוריהם. עלינו לומר לצעירים שאנו יכולים להתגבר על ברוטליות; שאנו יכולים להתגבר על רצח ומעשי רוע... זו תקוותו של דור חדש. המשפחה היהודית הנהדרת הזו, שאתם רואים כאן היום – היא עוזרת לנו להבין את המשמעות של הצלת חייו של אדם אחד."
ברברה ריבצ'ינסקה הודתה ליד ושם ואמרה שהיא גאה מאוד במעשה של אימה, סבתה וסבה. עוד הוסיפה: "עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי שילדים לעולם לא יאבדו את הוריהם והורים לא יאבדו את ילדיהם".
"יד ושם מצווה עלינו: זכור", אמר מיץ' גולדהר, בנה של סאלה, "לעולם לא נוכל להתאבל יותר מדי, לעולם לא נוכל לכבד יותר מדי, לעולם לא נוכל לזכור יותר מדי. בני משפחת סיוסקי הם הסמל של טוב לב, אנושיות, אומץ רב, חוסר פחד והקרבה עצמית" גולדהר הזכיר את הגזענות שנראית במגרשי הכדורגל וברחבי העולם והדגיש את חשיבות ההכרה ב"מעשים של רצון טוב ויושר אנושי".
עד היום הכיר יד ושם בכ-27,000 חסידי אומות העולם מלמעלה מ-50 מדינות.
