19 נובמבר 2009
ביום חמישי, 19 בנובמבר 2009, התקיימה ביד ושם עצרת שנתית ליהודי לבוב שנספו בשואה ולציון 66 שנה לחיסול מחנה ינובסקה. בעצרת נכחו חברי ארגון יוצאי לבוב והסביבה ובני דורות ההמשך. משתתפי העצרת סיירו במוזיאון לתולדות השואה, במוזיאון לאמנות, בתערוכת "אין משחקים ילדותיים" ובגן הפסלים ביד ושם.
מדברי אורן עינב לבית קיצ'ליס, נציג הדור השני של ארגון יוצאי לבוב והסביבה, וממארגני העצרת:
"בקרתי במקומות רבים בעולם: ערים מפורסמות, כפרים פסטורליים, אתרי תיירות ונופש. אף אחד מהם לא נגע ללבי. בלבוב לא ביקרתי מעולם. אז מה יש שם בעיר הזו, שמושך אותי ומשפיע עליי כל כך? לא הרחובות, לא הבתים או הנוף, אלא השורשים של המשפחה שלי, שחיה בעיר מספר דורות.
לו היינו רוצים לקיים כנס לקהילת לבוב לפני המלחמה, היו מגיעים כנראה עשרות אלפים: סבים וסבתות, הורים וילדים, עולם ומלואו ... הם ובני משפחותיכם הושמדו, ולצערי לא זכו להיות כאן איתנו היום. כשאני חושב על לבוב, אני חושב עליהם. הם חלק בלתי נפרד מהזהות שלי ומזהות ילדיי. יחד אתכם, לא אתן לזמן ולטרדות היומיום להשכיח מאיתנו את בני משפחותינו היקרים ללבנו ואת הקהילה שהייתה השלישית בגודלה בפולין."
בעצרת הוקרנו קטעים מתוך הסרט התיעודי "ניצולי מחנה ינובסקה מספרים". הסרט הופק בידי איגוד יוצאי לבוב בשנת 1991. בעזרת תצלומים, סרטי ארכיון ועדויות, הסרט סוקר את תולדות המחנה שהוקם בספטמבר 1941 ברחוב ינובסקה, בפרברי לבוב. ניצולי המחנה מתארים את עבודת הכפייה במחנה, את היותו מחנה מעבר במהלך הגירושים ההמוניים ואת הרציחות ההמוניות שנוהלו בו עד חיסולו.
בעצרת נשאה דברים ד"ר ינינה אלטמן לבית השלס. ינינה נולדה בלבוב לעמליה ולהנריק השלס. בקיץ 1941 כשנכבשה העיר בידי הגרמנים, רצחו האוקראינים את אביה וינינה ואמה נכלאו בגטו. לאחר חיסול הגטו גורשה האם למחנה ינובסקה, שם נספתה. ינינה ברחה מהגטו, הגיעה למחנה ינובסקה ושרדה את השואה.
תרומת גוויל ספר תורה ליד ושם
לפני כמה חודשים, במסגרת מסע לפולין התוודעה לאה בן שושן במקרה לסחר בחפצי קודש יהודיים על ידי פולנים בעיר העתיקה בוורשה. זמן מה לאחר חזרתה, לאה החליטה להביא לארץ גוויל תורה מחולל שעל קיומו ידעה. לאחר שגייסה כספי תרומות מחברים ומשפחה, הובא לארץ גוויל התורה המחולל, שמקורו ככול הנראה בעיר לבוב. לאה וחבריה הרגישו צורך למסור את גוויל ספר התורה לקהילת יוצאי לבוב ובהחלטה משותפת החליטו להעבירו למשמרת עולם לאוסף החפצים של יד ושם. במסגרת העצרת התקיים מעמד מסירת גוויל ספר התורה לאוסף החפצים של יד ושם.
בתום העצרת התקיים טקס אזכרה באוהל יזכור.