טקס האזכרה באוהל יזכור
לתמונות נוספות לחצו כאן
22 מרץ 2012
ב-22 במרס 2012 התקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסידי אומות העולם לסטניסלב ורגינה סבידה ז"ל מפולין. בטקס נכחו מאוגוז'טה-אן גרונק, נכדתם של סטניסלב ורגינה סבידה ז"ל, ניצול השואה ד"ר אברהם הורוביץ, נציגת הקונסוליה הפולנית אורשלה יורצ'ינסקה, בני משפחה, ניצולי שואה וחברי ועדת חסידי אומות העולם. באזכרה באוהל יזכור נאמרו פרקי תהילים ונישאה תפילת "אל מלא רחמים" מפי החזן יהונתן היינוביץ'. גרונק, נכדתם של חסידי אומות העולם, העלתה את אש התמיד. בטקס בבית הכנסת קיבלה הנכדה בשם המצילים את האות והמדליה מידי מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם אירנה שטיינפלד ומנציג הוועדה לציון חסידי אומות העולם אהוד לב. גרונק והורוביץ נשאו דברים במעמד הענקת האות והמדליה.
הטקס נחתם בחשיפת שמם של החסידים בקיר הכבוד של פולין בגן חסידי אומות העולם.
סיפור ההצלה:
אברהם הורוביץ נולד בשנת 1940 בוורשה לבנימין וטטיאנה (לבית פרידמן) הישר לחיי הגטו. סמוך לחיסול הגטו באפריל 1943 הצליחו בנימין וטטיאנה בעזרת מכרים פולנים חברי המחתרת (AK) להיחלץ מהגטו לצד הארי. לטטיאנה הושגו ניירות אריים תחת השם אירנה וולדו והיא עברה להתגורר עם משפחה פולנית בפרברי וורשה, שם החלה לעבוד בזהות בדויה. לבנימין נמצא מחבוא בוורשה. אברהם הועבר ממקום למקום ובקיץ 1943 נמצא לו בית חם אצל משפחת סבידה, שהייתה מעורבת אף היא בפעילות המחתרת. לבני הזוג סטניסלב ורגינה היו שני ילדים, רנטה בת ה-16 ודומיניק בן ה-17, והם קיבלו את אברהם הקטן בזרועות פתוחות. הוא היה נימול וכך היה קשה להסוות את זהותו. סטניסלב מצא לכך פתרון נועז: הילד יוצג כבנו של ידיד מוסלמי טטרי, שנמסר לידי משפחת סבידה.
סטניסלב פנה אל ראש הקהילה הטטרית בוורשה וסיפר לו שהילד הוא בנו של ידיד טטרי שנהרג ושאמו נעלמה, ושהוא נמצא ברחוב כשפתק עם כתובתו של סטניסלב מוצמד לבגדיו. ראש הקהילה קיבל את הסיפור והיה מוכן להוציא את האישורים המעידים על כך, אך קודם היה נחוץ לו אישור הגסטאפו. לאחר לבטים רבים פנה סטניסלב לגסטאפו, ולאחר הצהרה נועזת מפיו שהוא משוכנע כי הילד אינו יהודי, ניתנה לו התעודה המעידה על היותו אחמד קרצקיביץ' (זהותו החדשה של אברהם), בן הקהילה הטטרית.
אברהם חי אצל "דוד סטניסלב" ו"דודה רגינה" עד לקיץ 1944. רגינה הייתה לו כאם, ויחסה החם והאהבה שהעניקה לו עזרו לו לעבור את התקופה הקשה. לאורך התקופה זכה אברהם לביקורים מ"הגברת אירנה" (אמו של אברהם שחיה תחת שם בדוי) אחת לשבועיים, אך עם תחילת המרד בוורשה, באוגוסט 1944, נהרגו סטניסלב ודומיניק, ודודה רגינה ובן חסותה הקטן נאלצו למצוא לעצמם מקלט אצל מכרים של רגינה.
עם תום המלחמה, באביב 1945, חזרה אמו של אברהם. רגינה נפרדה מאברהם בדמעות וטטיאנה לקחה אותו אתה חזרה למקום עבודתה שבפרברי ורשה. הקשר עם רגינה נשמר אחרי המלחמה עד עלייתם ארצה בשנת 1950. רגינה סבידה נפטרה בשנת 1979.
ב-2 באוגוסט 2011 החליטה הוועדה לציון חסידי אומות העולם ביד ושם להכיר בסטניסלב ורגינה סבידה כחסידי אומות העולם.
מאוגוז'טה-אן גרונק, נכדתם של חסידי אומות העולם, מקבלת את המדליה ותעודת הכבוד של חסידי אומות העולם מידי מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם גב' אירנה שטיינפלד, וד"ר אהוד לב, נציג הוועדה לציון חסידי אומות העולם
מאוגוז'טה-אן גרונק, נכדתם של חסידי אומות העולם, וניצול השואה ד"ר אברהם הורוביץ, מצביעים על שמותיהם של חסידי אומות העולם סטניסלב ורגינה סבידה ז"ל
