![מימין לשמאל: הנשיא שמעון פרס, יו"ר הנהלת יד ושם אבנר שלו, הנשיא ברק אובמה, רה"מ בנימין נתניהו ויו"ר מועצת יד ושם הרב ישראל מאיר לאו, בהיכל השמות](https://www.yadvashem.org/sites/default/files/styles/side_image/public/01 - IMG_7685_0.JPG?itok=4CXIZBDZ "מימין לשמאל: הנשיא שמעון פרס, יו"ר הנהלת יד ושם אבנר שלו, הנשיא ברק אובמה, רה"מ בנימין נתניהו ויו"ר מועצת יד ושם הרב ישראל מאיר לאו, בהיכל השמות")
מימין לשמאל: הנשיא שמעון פרס, יו"ר הנהלת יד ושם אבנר שלו, הנשיא ברק אובמה, רה"מ בנימין נתניהו ויו"ר מועצת יד ושם הרב ישראל מאיר לאו, בהיכל השמות
לתמונות נוספות לחצו כאן
22 מרץ 2013
נשיא ארה"ב ברק אובמה יבקר ביד ושם ביום שישי, 22.3.13. הנשיא יבקר בהיכל השמות ובמוזיאון לאמנות השואה, ישתתף בטקס אזכרה באוהל יזכור ויבקר באתר ההנצחה יד לילד. את הנשיא אובמה ילוו הנשיא שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יושב ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו ויושב ראש מועצת יד ושם, הרב ישראל מאיר לאו. במהלך ביקורו הקודם של הנשיא אובמה ביד ושם, ביולי 2008, כמועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, סייר אובמה במוזיאון לתולדות השואה.
יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, נוסד לפני שישים שנה, בשנת 1953, על-פי חוק שהתקבל בכנסת. מאז היווסדו מופקד יד ושם על הנצחת השואה, איסוף תיעוד, מחקר וחינוך אודות מוראות השואה. יד ושם שואף להנחיל את משמעות השואה לדורות הבאים והפך למרכז עולמי לאיסוף ולהפצת מידע אודות השואה באמצעות ביה"ס הבין-לאומי להוראת השואה, המכלול המוזיאוני, המכון הבין-לאומי לחקר השואה, הארכיון, הספרייה, היכל השמות, האנדרטאות ואתרי ההנצחה שלו.
מאז היווסדו מוקדש יד ושם להנצחת שמו וזהותו של כל יהודי שנרצח בשואה. עד היום נאספו מעל 4.2 מיליון שמות. מידע זה שמור בהיכל השמות. השמות נאספו מדפי עד שנמסרו להנצחת הקורבנות, דפים שמעטרים את קירות היכל השמות, וכן מחומר ארכיוני. היכל השמות בנוי משני קונוסים הפוכים זה מעל זה. בתקרת היכל השמות שמתנוססת בגובה של עשרה מטרים מוצגים מאות תצלומים וקטעים של דפי עד. אלו מייצגים חלק משישה מיליוני הגברים, הנשים והילדים בני העם היהודי שנרצחו בשואה. פניהם של הקורבנות משתקפים במים שנמצאים בבסיסו של הקונוס הנגדי החצוב לעומק בתוך סלע ההר.
הגנזך בחלל העגול המרכזי בהיכל השמות כולל את דפי העד שנאספו עד כה, אך שמור בו מקום לשישה מיליון דפי עד. המדפים הריקים משמשים עדות למיליוני הקורבנות שעדיין לא הונצח זכרם. נמשכים המאמצים לאיסוף רבים ככל האפשר משמות שישה מיליון היהודים שנרצו בשואה. המאגר המקוון של שמות קורבנות השואה, עם מנוע חיפוש מתוחכם, זמין בשפות אנגלית, רוסית, גרמנית, ספרדית ועברית.
אחד מהיהודים המונצחים בהיכל השמות הוא החזן ישראל אליאס מרוקו, החזן הראשי של אמסטרדם. בשנת 1956 מסר בנו, שמעון-וולף, דף עד לזכרו. ממידע הנמצא בארכיוני יד ושם עולה שב-20 ביולי 1943 גורש ישראל אליאס ממחנה המעבר וסטרבורק בהולנד למחנה ההשמדה סוביבור בפולין, שם נרצח לאחר שלושה ימים. אשתו רייזל וילדיהם הרש (הרמן), שרה-גולדה ומרים נרצחו גם הם. כמעט שישה עשורים לאחר מכן, בשנת 2012, נענתה רות, כלתו של מרוקו (אלמנתו של שמעון-וולף), תושבת סילבן לייק שבמישיגן, ארצות הברית, למבצע "לאסוף את השברים" של יד ושם, ותרמה תצלומים של החזן מרוקו וכן דף תווים מקורי בכתב ידו של מרוקו, ובו קומפוזיציה מקורית שכתב מרוקו לשיר "חד גדיא" מתוך ההגדה של פסח, באמסטרדם הכבושה בידי הנאצים, בשנת 1941. מבין כל יצירות החזנות שכתב החזן מרוקו, זו היחידה ששרדה בשואה. העתק של דף התווים, תצלומים ודף העד יינתנו לנשיא אובמה בתום ביקורו. סרט ארכיון נדיר בו מופיע החזן באמסטרדם בתקופה שלפני המלחמה זמין לצפייה באוסף הסרטים בארכיון יד ושם.
הנשיא אובמה יבקר גם במוזיאון לאמנות השואה, בו קיימת תצוגת קבע של מבחר יצירות מתוך האוסף הגדול בעולם של אמנות השמור ביד ושם. במוזיאון תצוגת אמנות ייחודית: אמנות שנוצרה בתקופת השואה תחת הכיבוש הנאצי, במקומות ובזמן בהם עצם היצירה היה כמעט בלתי אפשרי כגון גטאות, מחנות ומקומות מסתור, וכן ביוגרפיות קצרות של האמנים, שרובם נספו בשואה. המוזיאון הוא עדות לכך שגם בזמנים הנוראים ביותר לא גוועה רוח האדם.
במוזיאון מוצגות כ-164 יצירות אמנות. בביקור במוזיאון לאמנות יוצגו לנשיא אובמה יצירות של האמנית שרלוטה סלומון שנרצחה בשואה. שרלוטה סלומון (1917-1943) נולדה בברלין למשפחה המעורבת בחיי התרבות והחברה של העיר. בשנת 1935 התקבלה ללימודים בבית-הספר לאמנויות יפות ולאמנות שימושית בברלין, על אף חוקי הגזע. בעקבות אירועי ליל הבדולח שבמהלכם נאסר אביה, החליטו הוריה שמוטב שתעבור לצרפת להתאחד עם סבה וסבתה, שמצאו מקלט בעיירה וילפראנש. שם, בביתה של אוטיליה מור, תחת הכיבוש הנאצי, יצרה סלומון סדרה של מאות ציורים בשם "חיים? או תאטרון?", המגוללת את סיפור חייה וקורות משפחתה בגרמניה. בקיץ 1943 נישאה לפליט היהודי אלכסנדר נגלר, ובספטמבר נעצרו השניים על ידי הגסטפו ושולחו לאושוויץ, שם נרצחו, בעוד שרלוטה בהריון. מור עצמה הצליחה להבריח עמה עשרה ילדים לארצות הברית.
אוהל יזכור נחנך ביד ושם ב-1961, והוא המבנה הראשון להנצחת השואה שהקים יד ושם בהר הזיכרון. אוהל יזכור משמש מקום התכנסות מרכזי שבו מתקיימים טקסי הזיכרון לזכרם של הנרצחים בשואה. אוהל יזכור הוא מבנה מרשים בעל צורת אוהל שקירותיו עשויים סלעי בזלת ענקיים שהובאו מאזור הכינרת. על רצפת הפסיפס שלו מופיעים שמותיהם של 22 מחנות ריכוז והשמדה, גאיות הריגה ומחנות מעבר ידועים לשמצה מקרב מאות אתרי ההשמדה שהוקמו באירופה. במרכז אוהל יזכור בוערת אש התמיד בגביע ברונזה שבור ומאירה את האוהל ועשנה מיתמר אל על מבעד לארובה בגג. סמוך לאש מוצב לוח אבן ומתחתיו טמון אפר קורבנות שהובא ממחנות המוות. על לוח זה יניח הנשיא אובמה זר לאחר שיעלה את אש התמיד.
הנשיא אובמה יסיים את הסיור בביקור ביד לילד, אתר הנצחה ייחודי המנציח את זכרם של 1.5 מיליון ילדים שנספו בשואה. האתר נחנך ב-1987, גל-עד לזכרם של כמיליון וחצי ילדים יהודים שנספו בשואה. האתר תוכנן על ידי האדריכל משה ספדי ונחצב כמערה תת-קרקעית. אורם של נרות הזיכרון - כמנהג המסורת היהודית להעלאת זכרם של המתים - משתקף אין ספור פעמים בחלל החשוך ויוצר תחושה של רבבות כוכבים ברקיע. שמותיהם של ילדים שנרצחו, גילם וארצות מולדתם מושמעים ברקע בעברית, אנגלית ויידיש, יחד עם מנגינה שהולחנה על ידי המלחין פול הורן. שמות הילדים נלקחו מדפי עד שנמסרו להיכל השמות.
בסוף הביקור יחתום הנשיא אובמה בספר האורחים.
נאום הנשיא אובמה ביד ושם
22.3.13
"ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם, שם עולם אתן לו, אשר לא יכרת." הנשיא פרס, ראש הממשלה נתניהו, יו"ר יד ושם שלו, הרב לאו, תודה לכם על כך שחלקתם בבית הזה, באתר הזיכרון הזה, איתי היום. תודה לך, עם ישראל, על שימור שמותיהם של המיליונים שנלקחו מאיתנו, זכרם לברכה, שמות שלא ישַ כחו לעולם. זהו ביקורי השני באתר ההנצחה החי הזה. מאז הספקתי ללכת בין גדרות התיל ומגדלי השמירה של בוכנוואלד. הרב לאו סיפר לי על התקופה ההיא שם, ודיברנו על חברנו הטוב אלי ויזל ועל הזכרונות שאותם הוא חלק עמי. עמדתי באזור גטו ורשה ההיסטורי עם שורדים שלא יעלמו בדממה. אך דבר לא ישווה לכוח הלופת של המקום המקודש הזה, בו מסופר סיפורה הטוטלי של השואה. יכולנו לבוא לכאן אלף פעמים, וכל פעם לבבותינו ישַברו. מכיוון שכאן אנו יכולים לראות את הרשע אליו יכול האדם לשקוע, הברבריות שמתגלה כאשר אנו מתחילים לראות את אחינו בני האדם בתור כאלה שערכם מועט מערכנו, כאלה שראויים פחות לכבוד ולחיים.
אנו רואים כיצד יכול הרוע לנצח, לרגע אחד בחיים; כאשר אנשים טובים אינם עושים דבר. כיצד השתיקה מסייעת לפשע שהוא ייחודי בתולדות ההיסטוריה האנושית. כאן אנו רואים את פניהם ושומעים את קולותיהם. אנו מביטים בנושאי חייהם, באמנות שהם יצרו, בספרי התפילה שהם נשאו. אנו רואים שלמרות ששנאה נצרבה אל תוך זרועותיהם, הם לא היו מִ ספרים, הם היו אנשים, נשים וילדים, ילדים כה רבים שנשלחו אל מותם בגלל מי שהיו, בגלל הדרך שבה התפללו או האנשים שאותם אהבו. ועדיין, כאן, לצד יכולתו של האדם להפגין רוע, אנו מקבלים תזכורת גם ליכולתו של האדם להפגין טוב-לב. במצילים, חסידי אומות העולם, שסירבו לעמוד מן הצד ,ובמעשי האומץ האציליים שלהם, אנו רואים איך מקום זה, בו מפורטת הזוועה, הנו, בסופו של דבר , מקור תקווה, מכיוון שכאן אנו לומדים שלעולם איננו חסרי אונים, בחיינו תמיד יש לנו יכולת לבחור. אנו יכולים לבחור להיכנע לדחפים הגרועים ביותר שלנו, או לזמן את המלאכים הטובים יותר של טבענו, אנו יכולים להיות אדישים לסבל, בכל מקום בו הוא מתרחש, אדישים לסבלו של כל אדם באשר הוא, או להפגין הזדהות שהיא בבסיס אנושיותנו, אנו עומדים בפני הבחירה בין כניעה לרוע לבין מימוש התחייבותנו "-לעולם לא עוד". יש לנו ברירה, בין התעלמות ממה שקורה לאחרים, לבין פעולה בשם אחרים והתבוננות מתמדת לתוך עצמנו , בחיפוש אחר מקומות אפלים שעלולים להיות בקרבנו, מקומות שעלולים להוביל לפעולה או להימנעות. זו מחויבותנו, לא רק להיות עדים אלא לפעול. עבורנו, בתקופה זו, פירוש הדבר הוא להתעמת עם קנאות ושנאה, בכל צורותיהן, ועם גזענות, בייחוד אנטישמיות. לדבר מאלה אין מקום בעולם תרבותי, לא בכיתת בית ספר של ילדים, לא במסדרונות הכוח, והלוואי שלעולם לא נשכח את הקשר בין השניים. מכיוון שבנינו ובנותינו לא נולדו לשנוא. מלמדים אותם לשנוא. על כן, הנה נמלא את לבבותיהם הצעירים באותן הבנה וחמלה שאנו מקווים שאחרים יחושו כלפיהם. כאן אנו מקווים, מכיוון שהלכנו דרך אולמות אלה, שאחרי שעברתם דרך החשיכה, ישנו אור. המראה המפואר של יער ירושלים, בעוד השמש זורחת על מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, היא מימושה של נבואה: "וחייתם על אדמתכם". כלומר - כאן, על אדמתכם העתיקה.
