עצרת לזכרם של יהודי לוב שנספו בשואה

סגן שר האוצר חבר-הכנסת יצחק כהן נושא דברים בעצרת

הקהל בעצרת

יושב ראש מועצת יד ושם הרב ישראל מאיר לאו נושא דברים בעצרת

ניצולת השואה ליאורה מיכאל מטריפולי שבלוב מעלה את אש התמיד באזכרה שהתקיימה באוהל יזכור

26 אוקטובר 2010

ב-26 באוקטובר 2010 התקיימה ביד ושם עצרת לזכרם של יהודי לוב שנספו בשואה, במלאת 68 שנים לשחרור לוב בנוכחות מאות ניצולי שואה יוצאי לוב ובני משפחותיהם.

באזכרה שהתקיימה באוהל יזכור העלתה את אש התמיד ניצולת השואה ליאורה מיכאל מטריפולי שבלוב. ניצול השואה יעקב אַבְּטַה מלוב נשא קדיש, פרקי תהילים ותפילת אשכבה.

העצרת נפתחה בהקרנת קטע קצר מעדותה של איריס (אינס) מוצרי לבית חביב, ניצולת שואה מבנגאזי, לוב, שהדליקה משואה בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם. בעצרת נשאו דברים סגן שר האוצר חבר-הכנסת יצחק כהן, יושב ראש מועצת יד ושם הרב ישראל מאיר לאו, יושב ראש הנהלת יד ושם מר אבנר שלו, שמעון דורון, חבר הנהלת הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב ומר אריה ברנע, חבר העמותה הפרלמנטרית הישראלית לפעילות לזכר השואה וסיוע לניצוליה. בעצרת שר הזמר והמוסיקאי דוד ד'אור-נֵחַיְיסִי, בן ליוצאי לוב.

על יהדות לוב בתקופת השואה

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בלוב, שהייתה תחת שלטון קולוניאלי איטלקי, כ-30,000 יהודים. יותר ממחציתם התגוררו בטריפולי, כ-10% בבנגאזי והיתר - בעשרות ישובים קטנים.

מאז עליית הפשיסטים לשלטון באיטליה ב-1922 הוצרו רגלי היהודים בלוב. הרעה משמעותית במצבם חלה עם מותו של המושל איטלו בלבו ועם הצטרפותה של איטליה למלחמה נגד בריטניה ב-1940. יהודי לוב סבלו מחוקי הגזע ומהחרמת רכוש יהודי. הפעילות התרבותית הוגבלה, רבים פוטרו ממקומות עבודתם ודרכוניהם סומנו. בנוסף סבלו היהודים מהתנכלויות ברחוב בידי אנטישמים ומהפצצות בעלות הברית.

במיוחד הוחמר המצב ב-1942 כאשר אלפי יהודים שולחו למחנות ריכוז. הידוע מכולם היה מחנה ג'אדו (Jado) שבו מתו רבים מרעב וממחלות. יהודים בעלי אזרחות צרפתית ותוניסאית גורשו לתוניסיה ואלג'יריה, ויהודים בעלי אזרחות בריטית הגיעו למחנות ריכוז באירופה.

בינואר 1943 שוחררה לוב בידי הבריטים.