"להפוך את 'לעולם לא עוד' למציאות" -  יום עיון לסגל הדיפלומטי ביד ושם

 

משתתפי יום העיון לסגל הדיפלומטי 2022

שורד השואה ד"ר הנרי פונר (למעלה) ויוסי גביר, יועץ בכיר ליו"ר יד ושם

30 ינואר 2022

כמידי שנה ערך יד ושם יום עיון לסגל הדיפלומטי בישראל לציון יום הזיכרון הבין-לאומי לקורבנות השואה. באירוע (שהוסב לאירוע מקוון בשל תנאי מזג אוויר) לקחו חלק נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר המשפטים וסגן ראש הממשלה גדעון סער, יו"ר יד ושם דני דיין ומנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז.

הנשיא הרצוג פתח את האירוע באזהרה ואמר "אסור לנו לאפשר לשיקולים פוליטיים להשתיק את המצפן המוסרי שלנו ולמנוע מאיתנו להתבטא" והוסיף "עלינו לחשוף ולהוקיע כל ניסיון לעוות, לשכתב או לשכוח את שארע לפני זמן לא רב. עלינו לפעול לשימור מורשת השואה על ידי גילוי אפס סובלנות לכל צורות האנטישמיות, הגזענות והקיצוניות על ידי נקיטת צעדים יעילים ומיידיים שימגרו תופעות אלו. האמת אינה יכולה להתקיים בעצמה- חובתנו לעשות  זאת".

השר סער הזכיר כי גם השואה התחילה בעוינות ובהפצת שקרים ואמר "לקח מרכזי מאותן שנים אפלות הוא החשיבות של מאבק בקיצוניות ובשנאה בשלב מוקדם. לא מספיק לעמוד מול צורות מסוימות של קנאות ולא מול אחרות. כל המאמינים בקדושת חיי האדם חייבים להתאחד. קידום חינוך לשואה חייב להיות בראש סדר העדיפויות, ויד ושם מוביל את המאמץ הזה... כולנו חייבים לאחד כוחות כדי להילחם בצורות מסורתיות ומודרניות של אנטישמיות - בכל עת ובכל מקום בהן מופיעות".

דיין ציין בדבריו את ארבעת עמודי התווך של זיכרון השואה ויד ושם - אבל, ידע, הזדהות ולמידה ואמר "ליד ושם יש מחויבות לדעת הכל על העם היהודי באותם ימים אפלים ולאסוף כל פיסת מידע. אני קורא כאן היום לכל המדינות לפתוח את ארכיוניהן למחקר, לא משנה מה יימצא שם, זו חובתנו לקורבנות, שלא יכלו לתת עדות וחומרים אלו מהווים את עדותם". עוד הוסיף "יש לקחים רבים מהשואה. אנחנו רחוקים היום מהמצב של אירופה בשנות ה-30, אך ההבדל המשמעותי הוא שהיום יש לנו את הניסיון שלהם חסר. היום אנו יודעים שאם לא מתמודדים עם אנטישמיות באופן מיידי היא עלולה לצמוח לממדים מפלצתיים. זו לא רק חובתו של העם היהודי למנוע זאת, אלא גם של כל ממשלה. אחרת, כשאתם אומרים 'לעולם לא עוד', אתם פשוט משתמשים בקלישאה רדודה. תהיו נחושים במאבק ואז 'לעולם לא עוד' יהיה מציאות".

"כאשר העדים האחרונים לזוועות השואה עוזבים אותנו לאיטם, מוטלת עלינו האחריות כמו גם החובה לנקוט בכל צעד על מנת לחזק את הארגונים והמוסדות הפועלים למאבק בהכחשת שואה ועיוותה" אמר אושפיז והוסיף "פעילויות המחקר והחינוך, שהן חלק מרכזי מפעילויותיו היומיומיות של יד ושם, מהוות את אבן הפינה לשימור זיכרון השואה ואנו במשרד החוץ מחויבים לעבודה עם יד ושם ולהרחבת שיתוף הפעולה הבין-לאומי בתחומים אלו".

לאחר דברי פתיחה הוקרן סרטון האנימציה "סיפורה של שושנה רוכליץ" של הסטודנטית איילת אנקיס מהמכון הטכנולוגי בחולון, שהוכן במסגרת פרויקט משותף עם יד ושם. הדיוקן שקיבלה רוכליץ עבור מנת הלחם שנתנה לאישה רעבה הפך לסמל של תקווה עבור אותה נערה יהודייה בשואה. עשרות שנים אחרי שחרורה תרמה רוכליץ את הדיוקן ליד ושם במסגרת פרויקט "לאסוף את השברים" לאיסוף פריטים מתקופת השואה.

ההרצאה המרכזית באירוע מפי ד"ר דוד זילברקלנג, חוקר בכיר במכון הבין-לאומי לחקר השואה של יד ושם עסקה באתגרים בעיצוב זיכרון השואה. לאחר ההרצאה התקיימה תצוגת "עדות אילמת" - הצגת חפצים מתקופת השואה, האנשים והסיפורים שמאחוריהם, שהעביר אוצר ומנהל מחלקת החפצים באגף המוזיאונים של יד ושם, מיכאל טל. בין החפצים שהוצגו היה הסוודר של שורד השואה מרדכי אלון, שהוא ואחיו יואל היו מתאומי מנגלה ושוחררו באושוויץ; נעל של הילדה בת השנתיים הינדה כהן, עליה חרט אביה את יום שילוחה ופתק זיהוי ילד מהקינדרטרנספורט של השורד ד"ר הנרי פונר. בתום הצגת החפצים, פונר הצטרף לאירוע וסיפר את סיפור הישרדותו, בסופו אמר לשגרירים "אם אני יכול להגיד משהו לאנשים בעלי השפעה על המתרחש בעולם זה - אנא עשו כמיטב יכולתכם לא ליצור פליטים חדשים שיצטרכו לחוות את שאני חוויתי או דברים גרועים מכך" וסיכם "נסו ליצור עולם בו לא יהיה צורך לאנשים להפוך לפליטים".