לילו ארמן (Liselote Ermann) נולדה בשנת 1926 בזארבריקן (Saarbrucken) שבגרמניה. אביה וילי ארמן נולד בשנת 1897. הוא שירת בצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1925 התחתן עם אלזה לבית מאייר, ילידת 1903. הוא היה סוכן מכירות, דיבר גרמנית וצרפתית ושיווק את תוצרת הטקסטיל שיוצרה במפעל של אביו.
ב-1938, עוד לפני ליל הבדולח, ברחה המשפחה לצרפת והתגוררה ליד פריז. בפריז ניסה וילי להשתלב בעסקים מקומיים. ב-1940, עם כיבוש צרפת, נשלח וילי לעבוד בבית חרושת למזרונים. אלזה עבדה בפיקוח על קבוצת יהודיות. בזכות זאת הם היו מוגנים מגירוש למשך מספר שנים. במרס 1943 נעצר וילי וגורש לדראנסי. משם גורש לאושוויץ ונרצח.
ב-23 ביוני 1943 גורשו אלזה ולילו במשלוח מס' 55 מדרנסי לאושוויץ. המשלוח הגיע לבירקנאו ב-25 ביוני ואלף הנוסעים עברו סלקציה. 418 מהם נשלחו לתאי הגזים. 383 גברים קיבלו את המספרים 126240-125858 ו-217 נשים - את המספרים 46753-46537. הם נרשמו בכרטיסיות במחנה והוכנסו לצריפי בירקנאו. אלזה ולילו היו ביניהם. השתיים נספו מאוחר יותר עקב התנאים במחנה, או שנשלחו לאחר סלקציה לתאי הגזים.
חלק מהתצלומים שרדו אצל סביה של לילו שהסתתרו במנזר ליד פריז בתקופת השואה. חלק מהתצלומים נשלחו בארגז לטרייסטה שלחוף הים האדריאטי ושם נשמרו. עם תום המלחמה נלקח הארגז על ידי אחיו של וילי, ליאו ארמן, שניצל מהשואה ועלה לישראל עם משפחתו.
באדיבות מרים מנוילוביץ, שולה לינדמן וחנה פינקלשטיין, בנותיו של ליאו ארמן.
