מחנה פלשוב הוקם בסתיו 1942 כמחנה עבודת כפיה עבור יהודי קרקוב הסמוכה. הוא נוהל ע"י מפקדת ה-SS המקומית, אבל עד להפיכתו למחנה ריכוז רשמי של ה-SS ב-11 בינואר 1944 רוב שומריו היו אוקראינים. המחנה הורחב בהדרגה. במהלך שנות פעילותו הוא כלל קסרקטין SS, בתי מלאכה שונים, מחנה נשים ומחנה גברים. במחנה נכלאו גם פולנים והחל מיולי 1943 הם נכלאו בנפרד מהיהודים. בסך הכל מעריכים שנכלאו במחנה כ-35,000 אסירים, רובם יהודים; מתוכם נרצחו כ-8,000. בשיא תקופת פעולתו של המחנה – מפברואר 1943 ועד ספטמבר 1944 - פיקד עליו קצין ה-SS אמון גת (Amon Goeth).
לאחר הפיכת המחנה למחנה ריכוז הובאו אליו גם יהודים הונגרים וסלובאקים. החל ממאי 1944 היתה התנועה אל המחנה ומחוצה לו רבה במיוחד והמחנה שימש כמחנה מעבר ליהודים בדרך לאושוויץ או למחנות ריכוז אחרים. רק בסתיו החל פינוי המחנה ואסירים הפסיקו להגיע אליו. בספטמבר 1944, במסגרת צמצום המחנה ותחילת פירוקו פתחה יחידה מיוחדת של ה-SS את הקברים ההמוניים במקום וטשטשה את עקבות הפשע ע"י שרפת הגופות. אחרוני היהודים נשלחו מהמחנה לאושוויץ ב-17 בינואר 1945 – שלושה ימים בלבד לפני שחרור קרקוב ע"י הצבא האדום.
אסירי פלשוב הועבדו ע"י הגרמנים במספר רב של מפעלים ובתי מלאכה בתוך המחנה ומחוצה לו.
אוסקר שינדלר – תעשיין ואיש עסקים גרמני – החזיק במפעל אמייל באזור התעשיה Zablocie בדרום העיר והעסיק בו יהודים מהגטו עד לחיסולו באמצע 1943. לאחר מכן הוא הפך את מפעלו למחנה-חוץ של פלשוב וכך עלה בידו להציל כ-900 יהודים מהמחנה.
תצלומים רבים שרדו ממחנה פלשוב. חלקם הגדול צולמו ע"י אנשי SS ששרתו במחנה. המפקד אמון גת עצמו הרבה לצלם וחלק מתצלומיו נמצאים בארכיון יד ושם. מעבר לכך, התברר כי יחידת צילום מיוחדת של חיל האויר הגרמני צילמה לפחות פעמיים – ב-3/5/1944 וב-28/12/1944 - את קרקוב ואת המחנה. התצלומים צולמו במקור כנראה למטרות מיפוי, אבל מאוחר יותר קיבלו משמעות שונה. התצלומים ממאי מעניינים במיוחד משום שהם מראים את המחנה בתקופה בה הוא היה בשיא פעילותו כמחנה ריכוז. באחד התצלומים ניתן לראות היטב את כל פרטיו של המחנה. ניתן לזהות בקלות את השער, מגרש המסדרים, צריפי האסירים והוילה של המפקד אמון גת אשר ממרפסתה ירה גת באסירים שעבדו בתוך המחנה כפי שנראה בסרט "רשימת שינדלר".
מפעל הכבלים נראה ליד הכניסה למחנה, והמחצבה מצפון לו. מחצבה זו נבנתה לאחר הקמת המחנה על אתר בית הקברות היהודי הישן של Podgorze, שמצבותיו פורקו ושימשו לריצוף דרכים בתוך המחנה .חלק גדול מאסירי המחנה הועבדו במחצבה ונערכו בה גם הוצאות רבות להורג ביריה. בתקופה זו הוחל כאמור במשלוח האסירים היהודים של המחנה ואכן בניגוד לתצלומים המאוחרים יותר, כאן לא ניתן עדיין לראות כל סימנים לצמצום המחנה ולפירוק מבנים.
כשלושה חודשים לאחר שצולמו התצלומים שבו הגרמנים ופענחו אותם מחדש. כנראה בעקבות התקדמות הצבא האדום לכיוון איזור קרקוב סימנו המפענחים הגרמנים על גבי התצלומים מספר מטרות פוטנציאליות לתקיפה במקרה שהאזור ייפול בידי הסובייטים. אחת המטרות שסומנו היה המפעל המפורסם של אוסקר שינדלר. המפעל סומן באות C ובתוכו זיהה המפענח את חלקיו השונים, כולל בית המלאכה הראשי ומה שהוגדר כ"מחנה עובדים".
אחד היתרונות של תצלומי אויר הוא מתן תמונת שטח רב ממדית, אשר בניגוד למפה מאפשרת מבט חי על מרכיבים גיאוגרפיים שונים, על היחס ביניהם ועל תוואי השטח. תצלום שצולם מאוחר יותר בשנת 1944 מדגים זאת היטב. תצלום זה מראה היטב את היחס הגיאוגרפי בין קרקוב, הגטו (שחוסל עוד במרס 1943), המפעל של שינדלר ומחנה פלשוב. משתקף בו היטב ההגיון הגיאוגרפי של הטיפול הגרמני ביהודי קרקוב. בשלב ראשון, במרס 1941 הם רוכזו ברובע היהודי Kazimierz והועברו עם כל תושביו אל מעבר לנהר Vistula אל שכונת Podgorze המבודדת יחסית משאר העיר - שם הוקם הגטו. במהלך הגירוש הם הועברו על גשר החשמליות הנראה בתצלום (מוקף בעיגול – הגשר השמאלי) ושמופיע גם בתצלומים קרקעיים.
חלק מיהודי הגטו הועסקו בעבודת כפיה במפעלים סמוכים. בתצלום אכן ניתן לראות כי שכונת Podgorze התאימה היטב למטרת ניצולם הכלכלי של היהודים. מדרום לה היתה מחצבה גדולה וממזרח לה היה אזור התעשיה Zablocie, בו שכנו בין השאר מפעל האמייל של שינדלר וכן מפעל לחלקי מטוסים. במסגרת מבצע חיסולו של הגטו במרס 1943 העבירו הגרמנים לפלשוב את אלה מבין תושביו שלא נרצחו או שלא נשלחו לאושוויץ. כפי שנראה בתצלום, גם גירוש זה היה הגיוני מבחינת ניצול היהודים.
המחנה היה קרוב מאוד לגטו, לאזור התעשיה ולמחצבה. מעבר לכך, גם מן ההיבט הלוגיסטי של הרצח היה מכלול הגטו והמחנה הגיוני: שניהם שכנו סמוך מאוד לקו רכבת ראשי. הגטו היה צמוד לתחנת הרכבת Zablocie והמחנה היה קרוב מאוד לתחנת הרכבת פלשוב. פיצול המסילה הפונה שמאלה מתחנת פלשוב הוביל ישירות לאושוויץ, כפי שצויין בפירוש במפת הרכבות של משרד העבודה המחוזי הגרמני.
בתצלום האחרון – כנראה מנובמבר או דצמבר 1944 – ניכרת כבר פעילות לפירוקו של המחנה. ניתן לראות שבשלב זה פורקו לפחות 22 מבנים בתוך המחנה – מבנים שהיו עדיין קיימים במאי. באותו שלב כנראה צומצם כבר מאוד מספר האסירים במחנה לקראת פינויו הסופי בינואר 1945.
תצלומי האויר של קרקוב/פלשוב התגלו הודות למאמציו של יאיר שור, שסבו וסבתו מאיר ומרים (צירלה) שור מקרקוב נרצחו בפלשוב ב-8/8/1943. אנו מקווים שבעתיד יתגלה תיעוד אוירי נוסף הקשור לשואה.
