ילדה כבת שנתיים וחצי, סרט גדול קשור לשערה, מחבקת בובה - עד כאן הכל רגיל. אלא שברקע נראים אוהלים המספרים סיפור של נדודים וארעיות, וגדר תיל המעידה על חיים בהסגר. כך, בהבזק מצלמה אחד, הנציח הצלם את ילדותה המוקדמת של ורה ברנד, שנולדה לתוך מציאות של מלחמה. התמונה צולמה בקראצ'י שבהודו, אולם ורה נולדה הרחק משם, בלבוב שבפולין. הוריה - רגינה לבית קיזלר וחיים ליפשיץ, תושבי העיר ביילסקו (Bielsko) שבדרום פולין - הגיעו ללבוב במהלך מנוסתם מזרחה בעקבות הכיבוש הגרמני ב-1939. ורה נולדה ב-6 במאי 1940. שלושה שבועות לאחר הלידה הוגלו בני המשפחה לסיביר. לאחר כחודש של נסיעה ברכבת, הגיעו לעיר אלדן (Aldan) במזרח סיביר, שם חיו בצריפים בסמוך ליער. לפני שעזבו את פולין מכרו ההורים את כל רכושם, ואת הזהב שקיבלו תמורתו, תפרו לבגדיהם. חיים, שעסק לפני המלחמה במסחר, הצליח להבריח ברכבת לסיביר עגלה ומכונת תפירה, וניהל בעיירה חנות. הודות לכך הצליחו לשרוד במשך שנתיים בתנאי הקיום הקשים בעיירה הסיבירית.
בעקבות הסכם חידוש היחסים הדיפלומטיים בין פולין וברית המועצות שנחתם ב-30 ביולי 1941, ניתנה חנינה לכל האזרחים הפולנים שנכלאו במחנות בברית המועצות, והוקם 'צבא אנדרס' - כוח צבאי פולני שהיה כפוף לממשלה הפולנית הגולה בלונדון. בהמשך הוסכם על פינוי הצבא הפולני מברית המועצות לאיזורי המזרח הקרוב שהיו בשליטת הבריטים. ביחד עם החיילים הורשו לצאת גם בני משפחותיהם ואזרחים נוספים. בין החודשים מרס-ספטמבר 1942 עזבו את ברית המועצות כ-114 אלף פולנים, חיילים ואזרחים. דרך הים הכספי הם הועברו לטהרן, שהייתה אז בשליטה בריטית.
חיים הצטרף לצבא אנדרס והגיע איתו לפרס. רגינה, עם בתה התינוקת וגיסתה (אשת אחיה אברהם, שעלה לארץ בשנת 1939 בניירות מזויפים), החלו כעבור מספר חודשים את מסען מערבה, והגיעו לטהרן בראשית 1943 (ככל הנראה קיבלו מהצבא אינפורמציה - לאן להגיע). רגינה, ורה ולובה נמנו על הקבוצה של 'ילדי טהרן' שמנתה כ-860 ילדים ו-369 מלווים מבוגרים, אשר קיבלו רשיונות עלייה משלטונות המנדט בארץ. בינואר 1943 הפליגה הקבוצה לקראצ'י שבהודו (היום בפקיסטן). בעת שהותם במחנה אוהלים בקראצ'י, קיבלה ורה בובה מחייל הודי. ורה קראה לבובתה 'ללה' (בובה בפולנית). מקראצ'י הפליגו לסואץ, וב- 18בפברואר 1943 הגיעו ברכבת לארץ.
חיים שירת באותה עת בבצרה שבעיראק. כאשר הגיע הכוח לארץ ישראל, ערק חיים מהצבא עם רבים מהחיילים היהודים, והצטרף למשפחתו.
כשנכנסה ורה לגן ילדים בארץ, הציעה הגננת לעברת את שמה ל'אמונה'. אמה לא הסכימה לכך, אך שמה של הבובה ללה עוברת לאילנה...
במסגרת הפרוייקט 'לאסוף את השברים' מסרה ורה ליד ושם את הבובה אילנה, ואת התצלום שלה עם בובתה במחנה הפליטים בקראצ'י.
