ב-24 באפריל 1944 כתב לאיוש פסטור (Lajos Pásztor), חייל בצבא ההונגרי, מכתב מהמחנה הצבאי בו שירת בעיר נירג’הזה (Nyíregyháza) בצפון-מזרח הונגריה להוריו בבודפשט.
אמא ואבא יקרים...
אני לא יודע מתי נשתחרר מהמקום הזה. המצב פה קטסטרופלי. כמויות היהודים שמגיעות לפה הן נוראיות - הן בגלל תנאי הצפיפות הנוראיים והן בשל התנאים הסניטריים. המחזות איומים, המראה מזעזע. אני חושב שמתכוננים לרוקן את כל הארץ מהיהודים. כנראה מטרתם למחוק אותם.
אסור לנו לעזוב את המחנה שלנו, אבל אנחנו רואים מהצד השני את הצפיפות והלחץ שהם נתונים בו. יש ביניהם גם צוענים. אני לא יודע אם גם במקומות אחרים התמונה היא כזו, ואני לא יודע מה יהיה הסוף לזה. גם בבודפשט המצב הוא כזה? האם גם שם אימצו את הדוגמה השלילית כמו כאן? ...
עשרה ימים מוקדם יותר, ב-14 באפריל 1944, החלו הגרמנים להעביר לרחובות שהוקצו בנירג’הזה לגטו את יהודי הכפרים שבמחוז. ביום בו כתב לאיוש את מכתבו הועברו לגטו יהודי נירג’הזה עצמה. הצפיפות בגטו, עליה מספר לאיוש בזעזוע להוריו, הייתה קשה ביותר: לתוך 123 בתים בשטח הגטו נדחסו כ-11 אלף נפש. מצב התזונה היה קשה במיוחד, כיוון שהמגורשים מכפרי הסביבה, שהיוו יותר ממחצית יושבי הגטו, לא הורשו להביא עמם מזון.
בזמן שלאיוש החייל נחרד מהתנאים הבלתי-אנושיים בהם הוחזקו היהודים במחנה בנירג’הזה , נרתמו הוריו בבודפשט להצלת יהודים: לאיוש האב ואשתו לאיושנה חברו למשפחה אחרת בבניין - משפחת פיור, שבבעלותה היתה חנות בדים. בחנות הסתירו שתי המשפחות עובד יהודי של מיקלוש פיור בשם גיולה קאופמן עם אחיו ואחיותיו וכן שישה יהודים נוספים. משפחות פיור ופסטור סיפקו להם אוכל, וכשגבר החשש לגילוי היהודים העבירו אותם למרתף הבניין, ומשם - למקום מסתור בטוח יותר.
לאחר המלחמה שב לאיוש הבן לבודפשט ונשא לאישה את מוגדה.
גיולה קאופמן נישא לאחר המלחמה למגדה ניומן, ניצולת אושוויץ שנישאה לאחר המלחמה והתאלמנה זמן קצר לאחר מכן. גיולה שימש כאב עבור בתה של מגדה מנישואיה הראשונים - אורנה.
כל השנים נשמר קשר חזק בין גיולה קאופמן ומשפחתו לבין מציליו. גיולה דאג לכך שבני משפחות פיור ופסטור יוכרו כחסידי אומות העולם. בשנת 1991 הגיעו לאיוש ומוגדה פסטור ליד ושם וקיבלו את אות חסיד אומות העולם בשם הוריו של לאיוש שכבר לא היו בין החיים.
לפני מספר שנים נפטר לאיוש. הקשר האמיץ בין מוגדה לבין אורנה נמשך עד היום. באחד מביקוריה של אורנה אצל מוגדה, נתנה לה מוגדה את המכתב שכתב בעלה לאיוש בהיותו חייל בצבא ההונגרי להוריו בבודפשט.
התחזיות השחורות שהביע לאיוש במכתבו בדבר הכוונה "למחוק את היהודים" התממשו במלוא אימתן. ב-12 במאי 1944 החל גירושם של היהודים מגטו נירג’הזה לאושוויץ. המשלוחים נמשכו עד סוף אותו חודש. מתי מספר חזרו מאושוויץ לאחר המלחמה. משפחת פסטור השתייכה למיעוט אשר סירב להשלים עם הגורל שנגזר על היהודים והתגלה במלוא אנושיותו בימים אפלים אלו.
