במהלך שתי חופשות קיץ, בשנים 1937-1938, התקיים באודורפ (Ouddorp) שבדרום הולנד מחנה קיץ. בני הנוער התגוררו באוהלים ובילו בטיולים, בפעילויות ספורט ועוד. בצוות המחנה היו לוי פרגר, אשתו שרה ששימשה כאחות וכמבשלת, יוהנה ון זלקום שעבדה כעוזרת בבית המשפחה, ומשגיח כשרות, סיימון איזק המלבורג, היחיד שקיבל שכר עבור עבודתו.
המחנה שולב בנופש המשפחתי של משפחת פרגר ולכן נראים בסרט ילדי המשפחה אנני, יונתן, הרמן, הלנה וג'קי ואפילו הסבתא.
המחנה היה שיאה של פעילות מועדון הנוער "מקווה ישראל", שהקים פרגר ברוטרדם עבור נערים יהודים שנפלטו ממסגרות. פעילות המועדון והמחנה מומנה מתרומות. לצורך גיוס כספים להמשך פעילות המועדון שכר פרגר מסרטה ותיעד את פעילות הנערים במחנה הקיץ.
בסרט נראים הנערים מקלפים תפוחי אדמה, מבלים בים, משחקים כדורגל, מטיילים ועוד.
למעלה מ-8,000 יהודים חיו ברוטרדם עם פרוץ המלחמה. רק כשישית מהם שרדו.
אנני, הבת הבכורה, נרצחה בסוביבור. יתר בני המשפחה ניצלו. לאחר המלחמה ניסה לוי פרגר לאתר את הנערים. פעמיים הקרינו את הסרט בפני שרידי הקהילה, אולם אף אחד מהם לא אותר.
בשנת 2014 מסר ג'קי פרי-גל ליד ושם את הסרטים שצילם אביו לפני המלחמה ואחריה. המידע שמסר ג'קי אודות הדמויות והאירועים הנראים בסרט הוא עדות רבת משמעות על מעגליו המשפחתיים והקהילתיים.
