דבורה פירסטנברג מסרה ליד ושם קופסה ואלבום שיצר בעלה, יעקב פירסטנברג, יוצא רדום שבפולין, בזמן שהיה במחנה מעצר בקפריסין. הקופסה יוצרה כמתנה לדבורה, ליום הולדתה שחל בנובמבר. הקופסה מעוטרת בלוחות מגולפים של אבן גיר. על מכסה הקופסה מגולפת סצנה מחיי המחנה - גדר, מגדל שמירה, פחונים עגולים ואהלים. מארבעת צדי הקופסה לוחיות צרות. על הלוח בחזית מגולף תאריך לידתה של דבורה, אך שרדו רק האותיות הרומיות XI המסמלות את חודש נובמבר. בצד אחד מופיעה לוחית עם הכיתוב "תש"ט". בצד השני מגולפת השנה "1948". על הלוחית האחורית מגולף השם "קפריסין". תחתית הקופסה עשויה לוח עץ שנלקח מקופסת מנת המרגרינה שקיבלו במחנה. הקופסה שימשה כקופסת תכשיטים והיא מרופדת מבפנים בבד אדום ששוליו קושטו בצמר כחול. לקופסה סוגר מתכת אך לשונית הסגירה חסרה. האלבום הוא אלבום עץ קטן המעוטר בלוח אבן גיר בו מגולפת צורת אונייה בים. נראה כי האלבום לא היה בשימוש. לא ידוע לאיזה צורך יצר אותו יעקב.
יעקב ודבורה נפגשו לאחר המלחמה בקיבוץ ילדים של הציונים הכלליים, "איחוד למרות הכל", בלייפהיים שבגרמניה. דבורה מסרה תצלומים מתקופת ההכשרה של הקיבוץ בלייפהיים ובעיקר בחווה פירסטבך (Firstbach) באזור ארדינג (Erding) שבגרמניה, חווה בה הוכשרה הקבוצה בעבודה חקלאית לקראת עליה לארץ ישראל.
יעקב פירסטנברג נולד באפריל 1926 ברדום שבפולין. ליעקב היו חמישה אחים ואחיות: חנה שהייתה נשואה לזכריה הרצמן, אברהם, לאון, מנדל וסטפה. יעקב נשלח למחנה העבודה סקרז'יסקו-קמיינה. משם נשלח למחנה בליז'ינה (Blizyna) וב-31 ביולי 1944 נשלח לאושוויץ, שם עבד בקומנדו פינוי המחראות. עם פינוי המחנה יצא יעקב עם יתר האסירים בצעדת מוות ושוחרר במחנה בוכנוולד. יעקב נשאר יחיד מבני משפחתו.
דבורה לבית פרוחובניק נולדה בנובמבר 1929 בלודז' שבפולין להוריה שמואל ושרה ולאחיותיה הגדולות רגינה ואנקה. רגינה וההורים נספו בגטו לודז'. עם חיסול הגטו ב-1944 הועברו אנקה ודבורה יחד לאושויץ, הן שהו באושוויץ זמן קצר, בלא שקיבלו מספר, והועברו למחנה הנובר, שם עבדו בעבודות כפייה בבית חרושת לנשק. אנקה לא שרדה את מחנה הנובר.
דבורה נשלחה בצעדות המוות לברגן בלזן ומשם לאלסינג שעל נהר האלבה. משם נשלחה ברכבת לכיוון ברלין אך הרכבת הופצצה באזור סדין והאסירים ניצלו את שעת הכושר וברחו. המשוחררים התחלקו לקבוצות ודבורה הצטרפה לקבוצת יוצאי פולין שעשו את דרכם חזרה לפולין. היא הגיעה ללודז' אך לא מצאה איש מבני משפחתה או מכריה.
על פי המלצת הוועד היהודי במקום, הצטרפה דבורה לקיבוץ של הציונים הכלליים. הקבוצה נדדה מלודז' לצ'כיה ומשם לאוסטריה. ב-1945 עברה לגרמניה, שם נדדה בין מקומות רבים, בהם באד ריכנכאל, פלדפינג, פירסטבאך ולייפהיים, שם שהו כנראה תקופה ארוכה. יעקב הגיע למקום ב-1946 והשניים התאהבו. הקבוצה עברה לאיטליה ומשם הפליגה לארץ במאי 1947 באוניית המעפילים "התקווה". הבריטים השתלטו על האונייה והעבירו את המעפילים באוניות גירוש למעצר בקפריסין, שם נישאו יעקב ודבורה באותה שנה. יעקב יצר חפצים שונים מעץ וגילף באבן גיר מקומית, אותה קיבל מחבר שעבד באספקה. בין החפצים שיצר יעקב היו קופסת התכשיטים ואלבום התצלומים, ואת חלקם "מכר" או נתן כמתנות.
יעקב ודבורה עלו לישראל בשנת 1949, הם מתגוררים בגבעתיים ולהם בן אחד, אמנון סיון, שלושה נכדים ונין אחד.
דבורה פנתה ליד ושם במסגרת פרויקט "לאסוף את השברים", בבקשה למסור את היצירות שיצר יעקב במחנה בקפריסין. בינואר 2011 הגענו לביתם של דבורה ויעקב פירסטנברג. בעקבות ביקורנו תרמה דבורה, בנוסף לעבודותיו של יעקב במחנה בקפריסין, שישים תצלומים המתארים את חיי הקבוצה "איחוד למרות הכל" לפני עלייתם של חברי הקבוצה לארץ ישראל.
