נפתלי (טולי) דויטש

נפתלי (טולי) דויטש נולד בשנת 1931 בקימיאט שבחבל הארץ רותניה (צ'כוסלובקיה דאז) למשפחה בת 9 ילדים. אביו היה הממונה על החינוך היהודי באזור, ואחראי על תרומות שנאספו בחו"ל  לצורך סיוע לילדים יהודים מקומיים שידם אינה משגת לשלם שכר לימוד. האב לימד את טולי בביתו מדי יום במשך שש עד שבע שעות.

באמצע אפריל 1944, ביום האחרון של חג הפסח, הצטוו היהודים בעיירה לארוז תיק ולהתייצב בבית הכנסת, משם נלקחו לגטו נוד'סולוס. לאחר מספר שבועות גורש טולי לאושוויץ יחד עם רוב בני משפחתו. עם הגעתם, הופרד טולי מהוריו, אחיו ואחיותיו, ונשלח למחנה עבודה. לאחר מכן נודע לו שאביו נרצח בתאי הגזים וכי שניים מאחיו לא גורשו לאושוויץ אלא נלקחו לעבודת כפייה במטבח ובחפירת תעלות עבור הצבא ההונגרי.

בגיל 12 גורש טולי למאוטהאוזן ונכלא בגוזן 2, אחד ממחנות המשנה של מאוטהאוזן, שם עבד במטבח.

לאחר השחרור עשה דרכו לאיטליה, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל. בשנת 1956 היגר לארצות הברית ונעשה לאיש עסקים מצליח ונדבן.

טולי פרסם את זיכרונותיו בספר "A Holocaust Survivor: In The Footsteps Of His Past", בו הוא מתאר את הישרדותו כנער בחמישה מחנות ריכוז. הספר יצא לאור גם בעברית, בהוצאת יד ושם.

טולי ייסד ומימן את הקמתה של הישיבה "קמפוס אסתר שרה דויטש" בלוס אנג'לס, בה לומדים 700 תלמידים, וכן את הקמתו של מקווה ציבורי בלוס אנג'לס.