“אין הזמן שם כפי שהוא כאן על כדור הארץ ... לתושבי הפלנטה האחרת לא היו שמות, לא היו הורים ולא היו להם ילדים. הם נשמו לפי חוקי טבע אחרים, הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו. השם שלהם היה המספר.”
ק. צטניק (יחיאל דינור)
האסירים היהודים הועסקו בעבודת כפייה, תחילה בחוות חקלאיות, בתיקון דרכים, בבירוא יערות ומאוחר יותר בעיקר במפעלי תעשייה וחימוש. גם מפעלים פרטיים ניצלו את עבודת האסירים היהודים שהוכו ללא הרף בידי הממונים ומנות המזון שלהם קוצצו ונגזלו. ללא תרופות, ובעקבות התעללות בלתי פוסקת ורעב, מתו למעלה מחצי מיליון יהודים במחנות העבודה.
מחנות הריכוז והעבודה
ב-9 במרס 1933, כמה שבועות לאחר עלייתו של היטלר לשלטון, החלו ברחבי גרמניה ההתנכלויות המאורגנות הראשונות נגד גרמנים מתנגדי המשטר ונגד היהודים. כשבועיים אחר כך נפתח מחנה הריכוז הנאצי הראשון בקרבת מינכן – דכאו. בדכאו נכלאו קומוניסטים, סוציאליסטים, ליברלים גרמנים – כל מי שנחשב לאויב המשטר הנאצי – וכן יהודים, ובו עוצב המשטר שהונהג...
להמשך קריאה...
חיי היום יום במחנות
המבנה ההיררכי של מחנות הריכוז הותווה על-פי המתווה שנקבע במחנה דכאו בגרמניה. בראש הצוות הגרמני עמד ה"לאגרקומנדנט" (מפקד המחנה) וצוותו כלל בעיקר קצינים זוטרים. אחד מהם שימש בתפקיד מפקד מחנה האסירים, לאחר שעבר הכשרה מיוחדת. משגיחים וממונים למיניהם (גברים ונשים) היו כפופים למפקדה.מערכת מקבילה להיררכיה פעלה בקרב האסירים עצמם. האסירים...
להמשך קריאה...