חיי היום יום במחנות

המבנה ההיררכי של מחנות הריכוז הותווה על-פי המתווה שנקבע במחנה דכאו בגרמניה. בראש הצוות הגרמני עמד ה"לאגרקומנדנט" (מפקד המחנה) וצוותו כלל בעיקר קצינים זוטרים. אחד מהם שימש בתפקיד מפקד מחנה האסירים, לאחר שעבר הכשרה מיוחדת. משגיחים וממונים למיניהם (גברים ונשים) היו כפופים למפקדה.

מערכת מקבילה להיררכיה פעלה בקרב האסירים עצמם. האסירים הממונים נחשבו לאליטה הכוחנית של המחנות ועוררו בנתונים למרותם רגשות אמביוולנטיים. רוב הממונים היהודים ניסו להיטיב עם אחיהם, אבל לא נפקד גם מקומם של מי שמעשיהם שנויים במחלוקת, ביניהם חלק מה"קאפו".

ה''אפל'' - המִפקד שנערך בבוקר השכם, ובערב לאחר החזרה מהעבודה - היה בעבור האסירים אחת ההתנסויות הקשות. הם נאלצו לעמוד דום, בלי יכולת לנוע, לעִתים במשך שעות ארוכות על מגרש המסדרים, בקור, בגשם ובשלג. השגרה במחנה הייתה מורכבת משורה ארוכה של פקודות והוראות, רובן שגרתיות ומקצתן לא צפויות. האסיר גייס את כל כוחותיו כדי לעמוד בשגרה היומית: השכמה מוקדמת, סידור הקש במיטה, מִפקד, צעידה לעבודה, עבודת פרך, המתנה לארוחה הדלה היומית, המורכבת בדרך כלל ממרק מימי מירקות רקובים ומחצית כיכר לחם שלא היה בה די להזין אדם. בסופו של יום מפרך וארוך הם חזרו למחנה, ושוב התייצבו למִפקד וכך חוזר חלילה.

אולם מטרתם של הגרמנים להצמית את רוחו של היהודי, נכשלה. בגטאות, במחנות העבודה ואף במחנות הריכוז, למרות הסכנות, התקיימה פעילות תרבותית ודתית ענפה. ביצירות שהשתמרו משתקפים חייהם וסבלם של היהודים ומאמציהם לשמור על זהותם האנושית והיהודית. היצירות הללו הן עדות ישירה ואותנטית הממחישה לעולמים את עוצמת הרוח של האדם. כתיבה של יומן על גבי פיסות נייר, רישומים ואיורים מחיי המחנה, הכנת תכשיט מחוטי נחושת או כתיבת הגדה לפסח וקיום תפילה בערב ראש השנה מבטאים את הכוח הנפשי העצום של האנשים התשושים והרעבים שהתעקשו להיאחז ביצירה בערבו של יום מפרך. בחיי היום-יום במחנות הריכוז והעבודה גילו האסירים גבורה ותושייה, שכן היה עליהם להיאבק לא רק כדי לשמור על גחלת החיים אלא בעיקר על צלם אנוש וערכי מוסר בסיסיים, חברוּת ודאגה לזולת.