מעבר לערוץ YouTube של יד ושם
במלחמת העולם השנייה שירתה פולינה גלמן (1919-2005) כטייסת קרב בצבא ברית המועצות. ב-1942 צורפה לטייסת שהפציצה את קווי הגרמנים בלילות. פולינה יצאה ל-869 טיסות מבצעיות וצברה כ-1,300 שעות טיסה במסגרתן הטילה 113 טון פצצות. היא זכתה בעיטור "גיבור ברית המועצות" על אומץ לבה ועל דבקותה במטרה.
ארכיון התצלומים - יד ושם, 3473/85
במלחמת העולם השנייה סירב לעזוב את חטיבתו למרות שהוצע לו לשרת בעורף, במסגרת מחקר גרעיני. תחת פיקודו בלמה החטיבה את התקדמות הגרמנים בשערי ואלדאי (Valday), צפונית למוסקווה, ותקפה באזורי ליטא ופרוסיה המזרחית. בולטאקס זכה באותות על לחימתו הקרבית.
ארכיון התצלומים - יד ושם, 4549/2
בשנת 1944 צנח באירופה הכבושה במדי הצבא הבריטי. הוא נתפס על ידי הגרמנים, נשלח למחנה הריכוז דכאו ושם נרצח.
ארכיון התצלומים של יד ושם, Ao6_124
ב-1942 התנדב פרץ גולדשטיין (1923-1945) נולד ברומניה ועלה לארץ ישראל ב-1940. ב-1942 התנדב לפלמ"ח. הוא התגייס לצבא הבריטי ובאפריל 1944 צנח ביוגוסלביה. הוא נלכד על ידי הגסטפו ונרצח במחנה הריכוז אורניינבורג.
ארכיון התצלומים של יד ושם
בנובמבר 1941 הותקפה סוללת התותחנים בה שרת. כל החיילים בסוללה נהרגו, ודיסקין המשיך להילחם והשמיד חמישה טנקים, למרות שנפצע מספר פעמים. דיסקין זכה לאות "גיבור ברית המועצות" על לחימתו.
ארכיון התצלומים של יד ושם, 4788_37
עם המצור על לנינגרד שירת בצבא ברית המועצות, בחיל ההנדסה, והיה ראש ועד המומחים שליד מפקד ההנדסה והמגננה של לנינגרד. כמהנדס וכבנאי השתתף בהקמת ביצורים מסביב ללנינגרד. הוא פיתח את נושא התובלה והעברתם של מטענים כבדים בנתיבי קרח. גריגורייביץ' קיבל מספר אותות הצטיינות ועיטורים פעילותו במהלך הקרבות.
ארכיון התצלומים של יד ושם, 4788_82
אולשנסקי נולד בסטרי, פולסיה, פולין. הוא שירת בצבא פולין ובצבא האדום. בקיץ 1941, עם נסיגת הצבא האדום מזרחה, חיפה על נסיגת כוחות. יחידתו נשבתה אך הוא הצליח להימלט והצטרף לפרטיזנים. עם חבירת יחידתו לצבא האדום סייעה היחידה לכיבוש רוקיטנו ובחילוץ פצועים מאזורי הקרבות. אולשנסקי זכה לאותות כבוד רבים של הצבא האדום.
ארכיון התצלומים של יד ושם, 1869_1015
הוא נפצע ארבע פעמים והשמיד טנק גרמני ברובה נגד טנקים. ב-22 ביוני 1944 במחוז ויטבסק החליף אילזרוב מפקד פצוע והוביל את יחידתו תחת אש בקרב פנים אל פנים. על פעולה זו הוענק לאילזרוב אות גיבור ברית המועצות. אילזרוב נהרג בספטמבר 1944 בקרב בליטא.
ארכיון התצלומים של יד ושם, 3783_107
בשנת 1943 התנדב לצבא הבריטי ובספטמבר 1944 הוצנח בסלובקיה כדי לסייע במרד הסלובקי. הוא נלכד על ידי הגרמנים ובעלות בריתם, נכלא במחנה הריכוז מאוטהאוזן ושם נרצח, בסוף 1944 או בתחילת 1945.
ארכיון התצלומים של יד ושם, 4346_65"><
אוסף החפצים, יד ושם
תרומת חוה בן יהודה, קיבוץ יבנה
שמואל עלה לארץ ישראל מליטא לפני פרוץ המלחמה ובמהלכה התגייס כדי להצטרף למאבק בנאצים.
אוסף החפצים, יד ושם
תרומת לאה פרייס, פתח תקוה
גפני עלה לפני המלחמה מליטא עם אחותו נוחה. הם הצטרפו לאחות הגדולה יהודית, חברת קיבוץ משמרות, שעלתה ב-1932. לאחר המלחמה חיפש גפני את אחותם חנה שנותרה בליטא. חנה שרדה ועלתה לישראל.
אוסף החפצים, יד ושם
תרומת לאה פרייס, פתח תקוה
שמואל עלה לארץ ישראל מליטא לפני פרוץ המלחמה ובמהלכה התגייס כדי להצטרף למאבק בנאצים.
אוסף החפצים, יד ושם
תרומת לאה פרייס, פתח תקוה
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת אלה ואלכס גולדמן, תל אביב, ישראל
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת אייזיק ואהובה קטנוב, דימונה, ישראל
לרסקי השתתף בקרבות לשחרור מחנה מיידנק, ועם שחרור המחנה נחשף לזוועות ההשמדה שבוצעו בבני עמו. במחנה מיידנק, על ערימת בגדים, מצא טלית וסידור של יהודי אלמוני, לקח אותם עמו ושמר עליהם.
אוסף החפצים, יד ושם
תרומת משה לרסקי, תל אביב
כמיליון וחצי יהודים לחמו בצבאות הסדירים של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. במקרים רבים היה שיעור היהודים הלוחמים בצבאות רב מחלקם באוכלוסייה.
כ-500,000 חיילים יהודים לחמו במסגרת הצבא האדום. כ-120,000 מהם נהרגו בקרב וכ-80,000 שבויי מלחמה יהודים נרצחו בידי הגרמנים. יותר מ-160,000 לוחמים יהודים בכל דרגי הפיקוד זכו באותות הצטיינות ולמעלה מ-150 איש זכו באות ההצטיינות "גיבור ברית-המועצות" – אות הכבוד הגבוה ביותר שניתן בצבא האדום.
כ-550,000 חיילים יהודים לחמו במסגרת הצבא האמריקני. הם שירתו בכל החזיתות, באירופה ובאוקיינוס השקט. כ-10,000 מהם נפלו בקרבות ויותר מ-36,000 לוחמים זכו בעיטורי הצטיינות. חיילים יהודים השתתפו בשחרור המחנות.
עם פלישת הגרמנים לפולין לחמו כ-100,000 יהודים בשורות צבא פולין - עשרה אחוזים מכלל הלוחמים בצבא - כשיעור היהודים בכלל אוכלוסיית פולין. במהלך קרבות ההגנה על פולין נפלו, נלקחו בשבי הגרמני או הוכרזו נעדרים כ-30,000 יהודים (כ-11,000 מהם נפלו בעת ההגנה על ורשה). אלפי יהודים שירתו גם במסגרת כוחות פולניים שונים שלחמו נגד הנאצים בצבאות בעלות הברית.
יחידות מיוחדות של יהודים מארץ-ישראל התארגנו במסגרת הצבא הבריטי, דוגמת הבריגדה היהודית. בשנים 1946-1939 שירתו כ-30,000 יהודים ארץ-ישראלים בצבא הבריטי.
