מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:

שארית הפליטה

לאחר מלחמת העולם השנייה חיפשו ניצולי השואה קרובי משפחה, לרוב לשווא. האוכלוסיות המקומיות בארצות מוצאם התייחסו אל השבים בעוינות ועל כן התרכזו רוב הניצולים במחנות עקורים בגרמניה, אוסטריה ואיטליה. כ-70,000 ניצולי שואה עשו דרכם לארץ ישראל שהיתה תחת השלטון הבריטי, הגיעו אליה באופן לא חוקי ורבים מהם לחמו במלחמת העצמאות.
מעבר לערוץ YouTube של יד ושם

שני מיליון היהודים שנותרו בחיים בשטחי ברית-המועצות ומאות אלפי היהודים שניצלו בדרכים שונות, או שרדו את המחנות, ניסו למצוא קרוב ורע ששרדו את הזוועות. לרוב נכזבה תקווה זאת. השרידים היהודים יצאו מן המחנות והיערות, שבו מן המחבואים ומברית-המועצות במסגרת הרפטריאציה (שיבה למולדת), ניסו לחזור אל בתיהם במזרח אירופה ונתקבלו שם בדחייה ובאיבה. תושבים רבים חששו שהיהודים שבו כדי לדרוש את רכושם שנגזל ונמצא בידי שכניהם. כ-1,000 מן הניצולים נרצחו בחודשי השחרור הראשונים בידי כנופיות אנטישמיות.

ניצולים רבים החלו לנוע מערבה. מקצתם השתקעו למשך זמן מה בסמוך לגבול פולין-גרמניה והקימו מוסדות קהילתיים מתוך רצון להכין את עצמם לקראת חיים חדשים. הם הקימו בתי חולים שטיפלו בניצולים החולים והתשושים, בתי ילדים, בתי ספר וחוות להכשרה חקלאית. לאחר תקופת התאוששות המשיכו חלקם בדרכם למערב אירופה ודרומה לכיוון החוף האיטלקי. שארית הפלטה - המעטים ששרדו, תבעו הגירה חופשית, בעיקר לארץ-ישראל. הג'וינט פעל בקרב העקורים וסייע במזון ובביגוד ואף סייע במימון המפעלים החינוכיים והקצה כספים לארגון העלייה המחתרתית לארץ-ישראל ("עליה ב'"). כשליש מ-300,000 העקורים היהודים היגרו לארצות-הברית, קנדה, אוסטרליה ומדינות אמריקה הלטינית.

עם סיום המלחמה ריכזו בעלות הברית רבבות משארית הפליטה במחנות עקורים בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה. כעבור שנה זרמו בעזרת ארגון "הבריחה" עשרות אלפי פליטים נוספים, רובם רפטריאנטים ששבו מברית-המועצות, מערבה – אל מחנות העקורים. בשלהי 1946 נמנו במחנות הללו כ-250,000 נפש. הם הצליחו לארגן במחנות חיים יהודיים תוססים בתחומי החינוך, התרבות, הדת והפעילות הפוליטית.

אחרי המלחמה נאבק העם היהודי נגד מדיניות הספר הלבן הבריטית שהגבילה מאוד את העלייה לארץ-ישראל. בין השנים 1948-1945 עשו כ-70,000 ניצולים את דרכם ארצה בספינות רעועות. בתגובה החלו הבריטים בגירוש המעפילים לקפריסין וכלאו אותם במחנות מעצר. כ-52,000 מעפילים גורשו למחנות מעצר בקפריסין ומצאו את עצמם שוב מאחורי גדרות תיל. הג'וינט ושליחי היישוב נרתמו לסייע ליושבי המחנות והיוו גשר חי בינם ובין הארץ.

ב-29 בנובמבר 1947 החליט ארגון האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי בארץ-ישראל ועל  הקמת מדינה יהודית לצד מדינה ערבית. למחרת היום פרצו קרבות בארץ-ישראל. לניצולי השואה היה תפקיד מרכזי בקרבות וכן במלחמת העצמאות שפרצה במאי 1948. כמחצית מן הכוח הלוחם של ישראל אחרי הקמת צה"ל, היו ניצולי שואה, וכשליש מכלל הנופלים בלחימה היו מקרב שארית הפלטה.