"האנשים העירומים ירדו במדרגות שנחפרו בקיר הבור, דרכו על ראשי השוכבים עד למקום ששם ציווה עליהם איש האס-אס לגשת, ונשכבו על המתים או על אלה שעדיין חיו. אז נשמעה סדרת יריות. הסתכלתי לתוך הבור וראיתי את הגופות זעות, ואת הגופות למטה, ששכבו ללא תנועה. מעורף הראשים זרם הדם."
מעדותו של המהנדס הגרמני הרמן פרידריך גראבה, ראש החברה "יונג" באוקראינה, על שראה ב-5 באוקטובר 1942 בדובנה, ווהלין. העדות ניתנה בפני בית הדין הבינלאומי הצבאי בנירנברג.
בתוך: ספקטור שמואל, שואת יהודי ווהלין, ע' 146-147
עם פלישת הצבא הגרמני לברית-המועצות ב-22 ביוני 1941, החל רצח המוני של יהודים בירי. עד סוף 1941 נרצחו 80 אחוזים מיהודי ליטא ועד ראשית 1943 נרצחו רוב יהודי מערב אוקראינה ומערב בלרוס. בחודשים הראשונים אחרי הפלישה הגרמנית לברית-המועצות נרצחו גם כ-150,000 מיהודי רומניה בידי רומנים וגרמנים. בינואר 1942 כונסה בוונזה שבפרוורי ברלין "ועידת ונזה" על מנת לתאם את אופן הוצאתו אל הפועל של "הפתרון הסופי של הבעיה היהודית", מינוח שהיה למעשה הסוואה לתכנית שטנית לרצוח את העם היהודי באירופה ובצפון אפריקה.