רצח יהודי רומניה

ברומניה, שהייתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית בשנים 1944-1940, נאמד מספר היהודים לפני מלחמת העולם השנייה ב-757,000. במרחב הזה באירופה רווחו מאז ומתמיד נטיות אנטישמיות ואלה התחזקו מאד ערב מלחמת העולם השנייה.

בשבועות  הראשונים לפלישת צבאות גרמניה הנאצית ורומניה הפשיסטית תחת הדיקטטורה של אנטונסקו לשטחה של ברית המועצות, ביוני 1941, ביצעו חיילי הצבא הרומני, בשיתוף חלקי עם איינזאצגרופה D וחלק מהאוכלוסייה המקומית, מעשי טבח נוראים באוכלוסיה היהודית בבסרביה ובצפון בוקובינה (אזורים שסיפחה ברית המועצות מרומניה ביוני 1940), בהם נרצחו כ-100,000-120,000 יהודים. ההרג בוצע בהתאם להוראת הרודן הפשיסטי של רומניה, המרשל יון אנטונסקו. מעשי טבח דומים ביצעו חיילי הצבא הרומני במערב אוקראינה ובמיוחד בעיר אודסה. לפני כן טבחו חיילים ושוטרים רומניים כ-15,000 מיהודי העיר יאסי וביצעו פרעות ביהודים בערים נוספות בשטחה של רומניה.

שרידי החרב בבסרביה ובצפון בוקובינה גורשו בפקודת השלטונות הרומניים, בקיץ-סתיו 1941, באכזריות רבה - יחד עם יהודי דרום בוקובינה ואזור דורוהוי (שהשתייכו לתחום רומניה) -  אל גטאות ומחנות המוות בטרנסניסטריה שבמערב אוקראינה, בין נהרות הדנייסטר והבוג, אזור שגרמניה הנאצית העניקה לרומניה בעלת בריתה לאות הוקרה על השתתפותה יחד עמה במלחמה נגד ברית המועצות. מעת גירושם לטרנסניסטריה ועד שחרורם בידי הצבא האדום במארס 1944, נספו כ-120,000 יהודים מבין המגורשים כתוצאה ממעשי רצח, ממגיפת הטיפוס, ממחלות אחרות, מקור ומרעב. זאת נוסף לעשרות אלפים מבין היהודים המקומיים בטרנסניסטריה שנפלו קרבן בידי שלטונות הכיבוש של רומניה.

בסך הכול נרצחו באזורים שבשליטת רומניה תחת הדיקטטורה של אנטונסקו 380,000 עד 400,000 יהודים, כולל יהודי טרנסניסטריה.