מעבר לערוץ YouTube של יד ושם
"קבוצת העבודה" בסלובקיה פעלה להצלת יהודים על ידי פעולת שכנוע בקרב הנהגת המדינה הסלובקית, משא ומתן עם הנאצים לשם הפסקת השילוחים להשמדה, הקמת מחנות עבודה עבור אלפי יהודים בסלובקיה כדי למנוע את שילוחם אל מחוץ לסלובקיה וסיוע לבריחת אלפי יהודים מסלובקיה ומפולין להונגריה לפני שזו נכבשה על ידי גרמניה. כמו כן אספו חברי "קבוצת העבודה" מידע על גורל היהודים שגורשו – בכללו תמצית "הפרוטוקולים של אושוויץ- " והעבירו את המידע למערב
ארכיון התצלומים - יד ושם, 4613/938
"קבוצת העבודה" בסלובקיה פעלה להצלת יהודים על ידי פעולת שכנוע בקרב הנהגת המדינה הסלובקית, משא ומתן עם הנאצים לשם הפסקת השילוחים להשמדה, הקמת מחנות עבודה עבור אלפי יהודים בסלובקיה כדי למנוע את שילוחם אל מחוץ לסלובקיה וסיוע לבריחת אלפי יהודים מסלובקיה ומפולין להונגריה לפני שזו נכבשה על ידי גרמניה. כמו כן אספו חברי "קבוצת העבודה" מידע על גורל היהודים שגורשו – בכללו תמצית "הפרוטוקולים של אושוויץ" - והעבירו את המידע למערב
ארכיון התצלומים - יד ושם, 4613/404
הוא הבריח יהודים מהגטו ליערות, אימן אותם ללחימה והוביל אותם לפעולות נגד הגרמנים
ארכיון התצלומים של יד ושם 3271/71
פרטיזנים שומרים על שדה התעופה ביער נליבוקי, יולי 1944. בין הפרטיזנים היו כאלה שהצילו יהודים מגטאות והגנו עליהם ביערות מפני הגרמנים.
ארכיון התצלומים של יד ושם 3271/72
מילה ראסין פיקדה מקיץ 1943 על קבוצת מחתרת של תנועת הנוער הציוני בסנט ז'רווה שבאזור הכיבוש האיטלקי בצרפת. היא סייעה למאות משפחות שברחו לאזור וכן הבריחה ילדים לשווייץ. היא נתפסה בעת פעילות זו ב-21 באוקטובר 1943, נכלאה ועונתה. לאחר מכן הועברה למחנה רוונסבריק ומשם למאוטהאוזן, שם נהרגה בעת הפצצה של בעלות הברית
ארכיון התצלומים של יד ושם 119DO7
מריאן כהן נתפסה ביוני 1944 בעת שהבריחה קבוצת ילדים מצרפת לשוויץ. היא עונתה, אך לא גילתה את שמות שולחיה. ביולי 1944 הוצאה מריאן להורג בידי אנשי מיליציה צרפתים. הילדים ניצלו
ארכיון התצלומים של יד ושם 2921/104
ארכיון התצלומים של יד ושם 7646/19
ב-19 באפריל 1943 איים יורה ז'ורז' ליפשיץ, רופא יהודי צעיר, על נהג הקטר של רכבת גירוש ואילץ אותו לעצור את הרכבת. היה זה טרנספורט מספר 20, שיצא ממחנה המעבר מכלן שבבלגיה לאושוויץ-בירקנאו, ובו 1,631 יהודים. מטרנספורט זה נמלטו 231 יהודים. 23 מהם נספו מיריות שומרי הרכבת. הייתה זאת ההתקפה היחידה על רכבת גירוש בתקופת המלחמה. בשנת 1944 נעצרו ליפשיץ וחבריו להתקפה, ז'אן פרנקלמון ורובר מייסטריו. ז'אן ורובר שרדו את המחנות. יורה ליפשיץ נשפט והוצא להורג בפברואר 1944 בברנדונק שבבלגיה.
ארכיון התצלומים של יד ושם 7222/32
הצעצוע שימש את יהודית גלר חברת המחתרת בצרפת, להעברת מסמכים ממקום למקום כשהיא תחת מסווה של עובדת סוציאלית הדואגת לרווחת ילדים
ווטרמן קיבלה על עצמה להעביר לתחנת הרכבת "אמסטל" שבאמסטרדם ילדים ותינוקות שהוריהם קיבלו צו גרוש, משם הועברו הילדים אל מקומות מסתור. במאי 1943, הגיעה ווטרמן אל תחנת הרכבת עם שני התינוקות לבית המרסלך מרים בת השנה וחצי, ואחיה הנרי שנולד ימים ספורים קודם לכן. מרים והנרי הגיעו לבית הילדים בהילברסום בניהולה של קטי מילדר, אשר הוכרה לימים כחסידת אומות העולם על פעילותה זו. בשנת 1944 נתפסה מרים ווטרמן ונשלחה למחנה ברגן-בלזן. למרות התנאים הקשים שרדה.
אוסף החפצים, יד ושם
באדיבות צבי (הנרי המרסלך) ארטן, חיפה
בשנת 1943 התנהל מבצע להעברת בני נוער וחברי תנועת החלוץ ממקומות מחבוא שונים ברחבי הולנד לספרד דרך בלגיה וצרפת. מקס וינדמולר היה לאיש הקשר בין הולנד לצרפת. בצרפת עבד וינדמולר עם אנשי מחתרת שהנפיקו תעודות מזויפות. הוא עצמו השתמש בתעודה של איש גסטאפו שאפשרה לו לנוע בחופשיות ברכבות.מקס וינדמולר נתפס בשנת 1944, נשלח למחנות ונרצח בצעדת המוות יום לפני השחרור.
אוסף החפצים, יד ושם
תרומת שולמית רוטלר, רמת גן
אוסף מוזיאון האמנות של יד ושם
מתנת האמן
השאלת טניה בכר זכריה, ערד, ג'אנה בכר, סופיה
אוסף המוזיאון לאמנות יד ושם
לכאורה, מקרי הצלה שנעשו בידי יהודים למען יהודים אינם ראויים להבלטה מיוחדת, כיוון שהם נראים טבעיים. אולם מעשי הצלה של יהודים בידי יהודים – ומקרים כאלה היו לא מעטים – אינם מובנים מאליהם. השואה ערערה את המוסכמות החברתיות, את הערכים ואת מערכות היחסים והביאה להתרופפות של קשרי הסולידריות בחברה היהודית. במציאות שבה כל יהודי היה נתון לרדיפה ולסכנת השמדה, היה יצר ההישרדות והקיום האינסטינקט הדומיננטי. עם זאת, גם במצבים הקשים ביותר נמצאו לא מעט יהודים שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים אחרים – בני משפחה וזרים. לא אחת הם ויתרו על סיכוי להימלט ונשארו כדי לדאוג לאחרים.
ארגונים יהודיים ניסו להציל יהודים על ידי הוצאתם ממחנות – לעתים באמצעות פדיון בכסף ושיכונם במוסדות ילדים או בבתים פרטיים, ולעתים על-ידי עזרה בהגירה. יהודים שהסתירו את יהדותם הצליחו להציל יהודים אחרים על-ידי הסתרתם, על-ידי העברת מידע חיוני אליהם, על-ידי הברחתם לאזורים שמחוץ לשליטת הנאצים או באמצעות תעודות מזויפות של ארים או פועלים הנחוצים לכלכלת המלחמה הנאצית.
יהודים ניסו לעכב ולמנוע משלוח של יהודים למחנות ההשמדה, על ידי משא ומתן עם בכירים נאצים או עם משטרים התומכים בנאצים. יהודים בגטאות הקימו מוסדות סעד ובהם העניקו סיוע לילדים יהודים יתומים וכן ליהודים נזקקים אחרים. במחנות הריכוז התארגנה עזרה הדדית, וכך ניצלו יהודים רבים ממוות.
