מעבר לערוץ YouTube של יד ושם
לכאורה, מקרי הצלה שנעשו בידי יהודים למען יהודים אינם ראויים להבלטה מיוחדת, כיוון שהם נראים טבעיים. אולם מעשי הצלה של יהודים בידי יהודים – ומקרים כאלה היו לא מעטים – אינם מובנים מאליהם. השואה ערערה את המוסכמות החברתיות, את הערכים ואת מערכות היחסים והביאה להתרופפות של קשרי הסולידריות בחברה היהודית. במציאות שבה כל יהודי היה נתון לרדיפה ולסכנת השמדה, היה יצר ההישרדות והקיום האינסטינקט הדומיננטי. עם זאת, גם במצבים הקשים ביותר נמצאו לא מעט יהודים שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים אחרים – בני משפחה וזרים. לא אחת הם ויתרו על סיכוי להימלט ונשארו כדי לדאוג לאחרים.
ארגונים יהודיים ניסו להציל יהודים על ידי הוצאתם ממחנות – לעתים באמצעות פדיון בכסף ושיכונם במוסדות ילדים או בבתים פרטיים, ולעתים על-ידי עזרה בהגירה. יהודים שהסתירו את יהדותם הצליחו להציל יהודים אחרים על-ידי הסתרתם, על-ידי העברת מידע חיוני אליהם, על-ידי הברחתם לאזורים שמחוץ לשליטת הנאצים או באמצעות תעודות מזויפות של ארים או פועלים הנחוצים לכלכלת המלחמה הנאצית.
יהודים ניסו לעכב ולמנוע משלוח של יהודים למחנות ההשמדה, על ידי משא ומתן עם בכירים נאצים או עם משטרים התומכים בנאצים. יהודים בגטאות הקימו מוסדות סעד ובהם העניקו סיוע לילדים יהודים יתומים וכן ליהודים נזקקים אחרים. במחנות הריכוז התארגנה עזרה הדדית, וכך ניצלו יהודים רבים ממוות.