תגובת העולם

 "יהיה מותי זעקה של מחאה על אדישות העולם הצופה בהשמדתם של היהודים מבלי לנקוט אמצעים למנוע זאת. "

שמואל זיגלבוים, ממנהיגי היהודים בפולין, שחי כפליט בלונדון. התאבד במחאה על האדישות והאטימות של העולם.

במאי 1942 שידר ה-BBC בלונדון נתונים מהימנים על רצח יהודי פולין ושב ושידר אותם כעבור חודש, ב-26 ביוני. המידע שהגיע אל העולם החופשי היה מדויק וזמין. בדצמבר 1942 יצאו בעלות הברית באזהרה משותפת שלפיה יישאו הגרמנים באחריות לרצח היהודים המתבצע באירופה. ואולם התפיסה המדינית המכרעת ששררה בקרב המדינאים ואנשי הצבא בזמן המלחמה הייתה שיש לשים דגש על ניצחון במלחמה, ועם השגתו תיפתר ממילא גם בעיית רצח היהודים.

נימוק דומה ניתן גם לכל מי שהפצירו בבעלות הברית להפציץ את תאי הגזים והמשרפות במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו ואת מסילות הברזל המובילות אליו. הבקשות הללו הושבו ריקם פעם אחר פעם בידי משרדי הממשלה הבריטיים והאמריקניים בטענה כי הפצצת תאי הגזים תדרוש אמצעים רבים ("חיפוי אווירי החיוני להצלחת כוחותינו העסוקים במבצעים מכריעים") והאפקטיביות שלה עשויה להפוך את המצב על פיו, שכן גרמניה עלולה להחמיר את יחסה כלפי היהודים. ביוני 1944 ביצעו מטוסים אמריקניים סדרה של תצלומי אוויר מעל מפעלי תעשייה באזור אושוויץ, ובתצלומים נראו היטב מתקני המוות. בתקיפות שבוצעו ב-20 באוגוסט הוטלו פצצות על מפעל שהיה ממוקם לא הרחק מתאי הגזים, אולם תאי הגזים לא הופצצו כלל.

ידיעות על רצח יהודים הגיעו לוותיקן עוד בסוף 1941. במרס 1942 נתבקש האפיפיור פיוס ה-12 להתערב על מנת למנוע את שילוח יהודי סלובקיה לאושוויץ ונראה שלחציו על הכמורה הסלובקית השפיעו על ההחלטה לדחות זמנית את גירוש היהודים. בעלות הברית ששיקוליהם היו צבאיים-מדיניים הפצירו לא אחת באפיפיור לצאת בהצהרה שתגנה את מעשיה של גרמניה הנאצית, אולם הוותיקן הסתפק בהצהרה כללית וסתמית נגד "זוועות המלחמה".